הלכה ליום חמישי כ"ח תמוז תשפ"א 8 ביולי 2021

להחזיק משהו בשעת התפלה

שאלה: האם מותר להחזיק בשעת התפלה את הטלפון הסלולרי?

תשובה: במסכת ברכות (דף כג:) תנו רבנן: לא יאחז אדם תפילין בידו וספר תורה בזרועו ויתפלל". כלומר, אין להתפלל את תפלת העמידה, בשעה שאוחז בידו תפילין או ספר תורה, משום שהוא טרוד במחשבתו בשעה שמחזיק חפצים אלה, שלא יפלו מידו. ובגמרא, אמר שמואל, סכין ומעות וקערה וכיכר, הרי אלו כיוצא בהם. כלומר, מה שאסרו להחזיק בידו תפילין או ספר תורה, אין הכוונה דוקא לחפצים אלה, אלא אפילו חפצים אחרים, כגון כיכר לחם או קערה, אסור להחזיק בשעת התפלה, משום שהאדם שומר עליהם וטרוד מפניהם, כדי שלא יפלו מידו.

ונחלקו רבותינו הראשונים, לגבי חפצים אחרים, שהאדם אינו מקפיד בכלל שמא יפלו, האם מותר להחזיק אותם בידו בשעת התפלה. ולמשל, אדם שהולך בדרך, ויש לו מטריה בידו, האם הוא רשאי לעמוד ולהתפלל כשהוא אוחז במטריה, או לא?

שלדעת רש"י, דוקא חפצים שהאדם מפחד שלא יפלו מידו, כגון תפילין, סכין, כיכר לחם וכיוצא בזה, אסור להחזיק אותם בשעת התפלה, אבל חפצים שלא איכפת לאדם מהם, מותר להחזיקם בידו. אבל רבינו יונה הביא שיש מפרשים, שאסור להחזיק בידו שום דבר בשעת התפלה, ומה שאמר שמואל בגמרא "סכין, מעות, קערה וכיכר", כל אלה הם דוגמא בלבד. ומדברי מרן הבית יוסף, וכן בשולחן ערוך (סימן צו) משמע שהלכה כרש"י, שדוקא חפץ שהאדם מקפיד שלא יפול מידו, אסור להחזיק בשעת התפלה, אבל דברים אחרים, כגון מטריה, מותר.

ולענין טלפון, נראה שמלבד מה שכל אדם חושש ומקפיד שהטלפון לא יפול מידו, כדי שלא יתקלקל, יש בהחזקת הטלפון איסור נוסף, משום שהוא גורם להסחת הדעת למעלה מדברים אחרים, ובפרט בשעה שהוא פועל, והמתפלל עלול לקבל שיחת טלפון בשעת התפלה, ועל ידי כן תתבטל כוונתו, וזהו מנהג זלזול בתפלה, ולכן ברור שאסור להחזיק בשעת התפלה טלפון, ויש לכבותו ולהניחו בכיס או במקום אחר. אלא אם כן ישנה אפשרות להעביר את הטלפון למצב שהוא לא יקבל הודעות ולא שיחות, שבמקרה כזה במקום צורך, יש מקום להקל להתפלל מתוכו ולהחזיקו בידו. (וכמובן שכוונתינו לטלפון מוגן).

ומותר להחזיק בשעת התפלה את הסידור בידו, כיון שעושה כן לצורך התפלה. (מרן בשלחן ערוך סימן צו סעיף ב).

שאלות ותשובות על ההלכה

יהודי שמתפלל מתוך אפליקציית של תפילה, האם יש בזה חשש של איסור, אם המכשיר על מצב טיסה שבמצב זה לא יוכל לקבל שום שיחה ושום הודעה? ו' כסלו תשע"ז / 6 בדצמבר 2016

יהודי שמשתמש ממכשיר שמראה לו את התפלה, והוא מכוין את המכשיר למצב טיסה, רשאי להתפלל מתוכו. ואם מדובר במכשיר האסור על פי ההלכה, אין להתפלל ממנו, כי אין קטגור נעשה סנגור.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה