הלכה ליום רביעי כ"ז תמוז תשפ"א 7 ביולי 2021

טעות בכיוון צד התפלה

שאלה: מי שטעה והחל להתפלל, והוא עומד הפוך מהצד של ירושלים, כיצד עליו לנהוג?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שבשעה שעומדים להתפלל תפלת העמידה, יש לעמוד ולהתפלל לכיוון ארץ ישראל, והעומד בארץ ישראל יתפלל לכיוון ירושלים, והעומד בירושלים יתפלל לצד בית המקדש.

ועתה נדון לדוגמא, במי שנמצא מערבית לירושלים, כגון שהוא בעיר אשדוד, שעליו להתפלל לצד מזרח, ששם נמצאת ירושלים, והוא טעה ועמד בכיוון ההפוך, ולמשל התפלל לכיוון מערב, או צפון או דרום, ובאמצע התפלה הבחין בטעות שלו. או שאדם אחר הנמצא שם, רואה את המתפלל שטועה בכיוון התפלה, האם יש להעיר על כך למתפלל? והאם עליו לעקור את רגליו ולשנות את כיוון התפלה?

ויש בדין זה כמה שיטות בפוסקים. ואנו נכתוב את הדין למעשה, כפי שפסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד קמו).

דין המתפלל ביחיד וטעה בכיוון התפלה
המתפלל ביחידות, שהיה צריך להתפלל לצד מזרח, והתפלל בטעות לצד דרום או צפון, אינו עוקר את רגליו באמצע התפלה, כלומר, אינו מפסיק את עמידתו בתפלה, אלא ישאר לעמוד על מקומו, ורק יטה את פניו לצד מזרח. ואם אדם אחר רואה את המתפלל שהוא טועה בתפלה, יעיר לו על כך, כדי שיכוין את פניו לצד מזרח.

אבל אם המתפלל טעה לגמרי, והוא מתפלל לצד מערב, כלומר, הכיוון ההפוך לגמרי מכיוון התפלה, הרי אי אפשר להורות לו שיכוין את פניו למזרח. ולכן יש אומרים שעליו לעקור את רגליו ולהסתובב ולהתפלל לצד מזרח. אבל מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב שבמקרה כזה אין להעיר בכלל למתפלל על טעותו, וכן אם הוא עצמו שם לב לטעותו, אינו יכול לעקור את רגליו ולכוין לכיוון מזרח, אלא ימשיך בתפלתו, ויסמוך על דברי האומר (בבבא בתרא דף כה:) שהשכינה נמצאת בכל מקום, ואין צריך כיוון מיוחד לתפלה.

המתפלל בציבור בבית הכנסת
כל מה שכתבנו, שאסור למתפלל לעקור את רגליו ולכוין לכיוון התפלה הנכון, זהו דוקא באדם שמתפלל לבדו. אבל אדם המתפלל בציבור בבית הכנסת, וכל הציבור פונה לצד אחד, והוא טעה והחל להתפלל לצד השני, עליו לעקור את רגליו ולהתפלל לכיוון שכל הציבור מתפלל אליו.

ולסיכום: מי שהיה צריך להתפלל לצד מזרח, וטעה והחל להתפלל לצד דרום או צפון, יטה את ראשו לצד מזרח וימשיך בתפלתו. ואם טעה והתפלל לצד מערב, ימשיך בתפלתו בלי לכוין למזרח. ואם מתפלל בציבור בבית הכנסת, עליו לעקור את רגליו ולהתפלל תמיד לצד שכל המתפללים פונים אליו.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרב שלום,
אם אמרתי למישהו שהתפלל יחיד להסתובב באמצע התפילה כי היה הפוך לגמרי מכיוון הכותל, האם זאת עבירה ממש גדולה?

תודה רב! י"ג שבט תשפ"א / 26 בינואר 2021

מאחר והוא טעה לגמרי והתפלל לכיוון ההפוך, הרי הורית לו כהלכה שעליו להסתובב. לכן לא רק שלא עברת עבירה, אלא שקיימת מצוה. תבורך,  

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה