הלכה ליום רביעי כ"ח חשון תשפ"ב 3 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ניסן בן משיח ויוסף בן דינה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

גדי

דין הקידוש בשבת – מרן זצ"ל בילדותו

בגמרא במסכת פסחים (דף קו.), תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ.), זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, שמצות עשה מן התורה לקדש את השבת בכניסתו בדברים. וזכירה זו היא בדברי שבח וקידוש, ואנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל נוסח הקידוש שאומרים על הכוס. (ברכות לג.).

ומדברי סופרים (דהינו מתקנת רבותינו) צריך שתהא זכירה זו על כוס יין, כלומר, את הקידוש, יאמרו עם כוס יין. וסמכו על מה שמצינו זכירה ביין, שנאמר "זכרו כיין לבנון" ונאמר גם כן "נזכירה דודיך מיין". לפיכך תקנו הקידוש על היין, ואחרי הקידוש צריך שישתה מן היין כשיעור, רוב רביעית (ורביעית היינו שמונים ושישה מ"ל יין מנין כו"ס, ושיעור רוב רביעית הוא ארבעים וארבעה מ"ל. ויש אומרים כי שיעור רביעית הוא שיעור של שמונים ואחת, וכן עיקר להלכה), בבת אחת. ואם אין לו יין, או שאינו יכול לשתות יין משום שהוא גורם לו נזק, יכול לקדש על פת לחם, דהיינו שנוטל ידיו, ואחר כך אומר נוסח הקידוש (כפי שנדפס בסידורים) ובמקום ברכת "בורא פרי הגפן" יברך "המוציא לחם מן הארץ". ואם יש לו יין, אלא שאינו יכול לשתות ממנו כשיעור רוב רביעית, אבל יש שם אחד מבני הבית שיכול לשתות מן היין, רשאי לקדש ולטעום מעט מן היין, ואחר כך יתן את כוס היין לאותו אחד מבני הבית שיכול לשתות, והוא ישתה שיעור רוב רביעית יין בבת אחת.

כתבו הפוסקים, כי נכון מאד שכאשר מגיע אדם לביתו בליל שבת, יזהר לקדש מיד על היין, וכמו שאמרו, זכור את יום השבת לקדשו, זכרהו על היין "בכניסתו", כלומר, סמוך כמה שניתן לכניסת השבת. ויש עוד טעמים בדבר, מדוע יש למהר בקידוש של ליל שבת שלא לדחותו עוד ועוד.

ועל כן נכון שיודיע אדם לבני ביתו שיזדרזו בעריכת השלחן בליל שבת, שכאשר יחזור מבית הכנסת יוכל לקדש מיד על היין. ומכל מקום מי שמאיזו סיבה אין בני ביתו נזהרים בדבר, ישמר מאד שלא לעשות מריבה וקטטה בשביל דבר זה, אלא יכלכל כל מעשיו בתבונה ונחת, כי איסור גדול הוא לכעוס שלא לצורך, ובפרט ביום השבת, שיש להזהר מאד שלא לכעוס בו כלל ועיקר.

נוהגים לומר קודם הקידוש "שלום עליכם מלאכי השרת" וכו'. ואומרים "מלך מלכי המלכים", ולא "ממלך מלכי המלכים". ואחר כך אומרים פסוקי אשת חיל מי ימצא. ואחר כך אומרים את נוסח הקידוש כפי שנדפס בסידורים.

כאשר היה מרן זצ"ל בחור צעיר לימים, היו רגילים בבית אביו, שלא מקדשים מיד כאשר מגיעים הביתה, אלא נהגו כמו שעושים ברוב הבתים, שהאשה ובני הבית עוד מסדרים כמה דברים השייכים לסעודה, ומסיימים את הכנת הסלט וכדומה. ובספר אביר הרועים חלק שני, הבאנו מה שסיפר מרן זצ"ל עצמו, שהיתה לו הנהגה קבועה בעודו צעיר לימים, שכאשר היו הוא ואביו ואחיו שבים מבית הכנסת בליל שבת, ובני הבית היו מתארגנים לעריכת הקידוש והסעודה, היו חולפות כמה דקות, וברגעים הללו של ההמתנה לקידוש, קבע לו מרן זצ"ל סדר של לימוד, והיה לומד כמיטב יכולתו, עמוד או שנים של גמרא, עד שיגידו "שלום עליכם", ובצורה זו סיים גמרות שלימות. (ראה בספר מאור ישראל דרשות עמוד רנה). וכיוצא בזה סיפר הרה"ג רבי בן ציון מוצפי שליט"א, שסיפר לו מר אביו (הרב המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל), כי בכל שנה בערב פסח אחר חצות היום היה נוהג לאפות מצות בחבורה שבראשות הג"ר צדקה חוצין זצ"ל, ורבי סלמאן היה המשגיח על המלאכה. והנה בשנת התש"ה, בשעת הכנת המצות, נכנס מרן זצ"ל שהיה אברך צעיר, ובידו מעט קמח עבור המצות לליל הסדר. והנה האופה לא נהג עם מרן זצ"ל כראוי, ומרן בענותנותו פרש לחצר לקרן זוית, הוציא שלחן ערוך אורח חיים מחיקו והחל לומד סעיף אחר סעיף. כשראה כן רבי סלמאן מוצפי, נגש אל האופה, וביקשו להזמין מיד את מרן ז"ל לאפות את מנת חלקו, כדי שימהר לשוב ללימודו. ואמר רבי סלמאן בזו הלשון: "התפעלתי ונחרדתי ממש משלוש מעלות שראיתי בו, האחת, שעם כל גדולתו וידענותו, חוזר ומשנן עשרות פעמים את דברי השלחן ערוך. השנית, שגם בערב פסח לוקח עמו את השלחן ערוך לכל מקום. והשלישית, שבתוך כל ההמולה והרעש, הפיח והעשן, מנתק עצמו מן הסביבה ושוקע בלימודו. בודאי שאדם כזה ראוי להיות גדול הדור".

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

הלכות קידוש בשבת ויו''ט - סימן רעא-רעג

אורך השיעור: 00:45:31         הורד     (18.24 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם נוסח "מי מלך מלכי המלכים" גם אפשרי? הרי זה אותה משמעות בסה''כ כמו "מלך מלכי המלכים"?
נדייק בשאלה, האם מקום שנהגו כבר לשיר כמו הנוסח הראשון, האם יש לשנות מנהגם? כ"א חשון תשע"ז / 22 בנובמבר 2016

יש הבדל גדול במשמעות המילים. שאם אומר ממלך מלכי המלכים, פירושו של דבר שאנו מברכים את המלכים, שתהיה להם ברכת שלום ממלך מלכי המלכים. מה שאין כן אם אומרים מלך מלכי המלכים, אז המשמעות היא שהם המלאכים של מלך מלכי המלכים, ואנו מברכים אותם בברכת שלום.

וראינו שהגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א לא דקדק בזה, שמי שנהג לומר ממלך, לא תיקן אותו על כך. ומכל מקום נכון יותר לומר כמנהגינו. ומן הסתם כך היא גם דעתו.

מדוע יש לומר בנוסח "שלום עליכם" "מלך מלכי המלכים" ולא "ממלך"? כ"ט שבט תש"ע / 13 בפברואר 2010

שלום רב!

טעם הדבר הוא משום שפירוש המילים שאנו אומרים הוא, שהמלאכים, מלאכי השרת, הם מלאכיו של מלך מלכי המלכים. ולא שאנו אומרים כי שלום להם מאת מלך מלכי המלכים, שאין זה ענין אמירת שלום עליכם.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה