הלכה ליום שלישי ט"ו אייר תשפ"א 27 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת ג'ורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ניפוח כרית ומזרן בשבת

שאלה: יש לנו "מזרון מתנפח", שעשוי מגומי, ומנפחים אותו על ידי משאבה לא חשמלית, או באמצעות נשיפה מהפה, האם מותר לנפחו בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף מח.), אמרו, שאסור להכניס בשבת צמר גפן ונוצות לתוך הכרית בשבת. כלומר, מי שיש לו שק נוצות, ויש לו כיס מבד (הציפוי של הכרית), אסור לו להכניס את הנוצות לתוך הבד בשבת, משום שיש איסור בדבר משום "מתקן כלי" בשבת.

ועוד אמרו בגמרא, שרב חסדא, התיר להכניס נוצות לתוך הכר בשבת. ומסבירה הגמרא, שיש חילוק, בין כר חדש לכר ישן, שבכר חדש, שמעולם לא היו בתוכו נוצות, הכנסת הנוצות הרי היא בגדר "תיקון כלי" בשבת, שמתחילה לא היה כאן כר, וכעת נעשה כר הראוי להשתמש בו. והרי זה "תיקון כלי" בשבת. מה שאין כן בכר ישן, שכבר היו בתוכו נוצות, וחלק מהנוצות נפלו ממנו, מותר להחזירן לתוך הכר בשבת.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שמ סעיף ח), בזו הלשון: מוכין (צמר גפן וכדומה) שנפלו מן הכסת, מותר להחזירם, אבל אסור ליתנם בתחילה בכסת. כלומר, אם נפלו חלק מהמוכין, מותר להחזירם לכר או לכסת, אבל בכר חדש, שלא מילאוהו בעבר במוכין, אסור להכניס בשבת את המוכין. והוא כפי שביארנו, שיש בזה חילוק בין כר חדש לכר ישן.

ומכאן יצאו הפוסקים לדון, במזרן או בכרית, שעשויים מגומי (פלסטיק), וניפחו את המזרן פעם אחת לפני שבת, ויצא האויר ממנו, האם מותר לחזור ולנפחו בשבת או לא?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חלק ה עמוד שמב) כתב שיש לדמות את הכר המתנפח לכר שהוזכר בגמרא, שמאחר וכבר היה מנופח פעם אחת וראוי להשתמש בו, שוב אין בדבר איסור משום "תיקון כלי" בשבת, ומותר לחזור ולנפחו. והביא שכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ואף על פי שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל הורה להחמיר בדבר, משום "עובדין דחול", כלומר, משום שמעשה הניפוח הוא מעשה של ימות החול, שאין לעשותו בשבת, מכל מקום מרן זצ"ל דחה את הדברים מן ההלכה, וכמו שכתב הרמב"ם בתשובה (סימן סד), "שדבר ברור הוא למבין, שלא תמצא מעולם דברים שאסרו משום עובדין דחול, אלא דברים שאפשר שירגילו למלאכה", ועוד הביא מרן זצ"ל מדברי הפוסקים בזה, והעלה להקל בדבר כאמור.

ולסיכום: מזרן או כרית פלסטיק, שמנפחים אותם באויר, אין לנפחם בשבת. אבל אם ניפחו אותם כבר פעם אחת לפני השבת, ולאחר מכן חזר האויר ויצא, מותר לחזור ולנפחם בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם כר מתנפח או מזרן חדשים שלא ניפחו אותם מעולם יהיה אפשר לנפח גם בשבת? י"ז אייר תשפ"א / 29 באפריל 2021

אם לא ניפחו אותו מעולם, אסור לנפח אותו בשבת, שיש בזה יצירת כלי בשבת. תבורכו,

שלום הרב האם אפשר להוריד את האוויר בשבת מהמזרון בסיום השימוש אם צריכים את המקום ? הרי מותך לנפח אם הוא לא חדש ט"ו אייר תשפ"א / 27 באפריל 2021

אם אין תיקון כלי בניפוח, אין כאן גם איסור בהוצאת האויר. תבורכו,  

שלום וברכה
אני מעוניין לקנות מזרן מתנפח עם משאבה מובנית אהיה מותר לי לישון עליה בשבת למורת המשאבה כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

זו שאלה סבוכה. אם עצם מה שישן על המזרן לא גורם לכל פעולה חשמלית, בודאי שיש להקל. אבל אם על ידי תנועותיו גורם לירידת אויר ולהפעלת המשאבה, אסור לישון עליו בשבת. תבורך,

מה הדין לגבי ניפוח בלון עבור ילדים בשבת אם אתה לא קושר אותו אלא סוגר בגומיה, והאם הוא מוקצה? שמעתי דעות סותרות בענין. ​ובלון מנופח מערב שבת האם הוא מוקצה? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

מרן זצ"ל לא כתב בזה בספריו, אך דעתו היתה נוטה שהבלון הוא מוקצה בשבת.

האם זה אומר שבמידה וניפחתי לפני שבת שעברה את המזרון ובמוצ"ש הוצאתי את האוויר וקיפלתי את המזרון, בשבת הבאה אוכל לנפח אותו בשבת עצמה? או שרק אם יצא מעט אויר אפשר לנפח בשבת? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

הכוונה היא, שאפילו אם יצא כל האויר, מותר לחזור ולנפחו בשבת

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה