הלכה ליום שלישי ט"ו אייר תשפ"א 27 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

דינה בת ג'ורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

ניפוח כרית ומזרן בשבת

שאלה: יש לנו "מזרון מתנפח", שעשוי מגומי, ומנפחים אותו על ידי משאבה לא חשמלית, או באמצעות נשיפה מהפה, האם מותר לנפחו בשבת?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף מח.), אמרו, שאסור להכניס בשבת צמר גפן ונוצות לתוך הכרית בשבת. כלומר, מי שיש לו שק נוצות, ויש לו כיס מבד (הציפוי של הכרית), אסור לו להכניס את הנוצות לתוך הבד בשבת, משום שיש איסור בדבר משום "מתקן כלי" בשבת.

ועוד אמרו בגמרא, שרב חסדא, התיר להכניס נוצות לתוך הכר בשבת. ומסבירה הגמרא, שיש חילוק, בין כר חדש לכר ישן, שבכר חדש, שמעולם לא היו בתוכו נוצות, הכנסת הנוצות הרי היא בגדר "תיקון כלי" בשבת, שמתחילה לא היה כאן כר, וכעת נעשה כר הראוי להשתמש בו. והרי זה "תיקון כלי" בשבת. מה שאין כן בכר ישן, שכבר היו בתוכו נוצות, וחלק מהנוצות נפלו ממנו, מותר להחזירן לתוך הכר בשבת.

וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן שמ סעיף ח), בזו הלשון: מוכין (צמר גפן וכדומה) שנפלו מן הכסת, מותר להחזירם, אבל אסור ליתנם בתחילה בכסת. כלומר, אם נפלו חלק מהמוכין, מותר להחזירם לכר או לכסת, אבל בכר חדש, שלא מילאוהו בעבר במוכין, אסור להכניס בשבת את המוכין. והוא כפי שביארנו, שיש בזה חילוק בין כר חדש לכר ישן.

ומכאן יצאו הפוסקים לדון, במזרן או בכרית, שעשויים מגומי (פלסטיק), וניפחו את המזרן פעם אחת לפני שבת, ויצא האויר ממנו, האם מותר לחזור ולנפחו בשבת או לא?

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חלק ה עמוד שמב) כתב שיש לדמות את הכר המתנפח לכר שהוזכר בגמרא, שמאחר וכבר היה מנופח פעם אחת וראוי להשתמש בו, שוב אין בדבר איסור משום "תיקון כלי" בשבת, ומותר לחזור ולנפחו. והביא שכן פסק הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ואף על פי שהגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל הורה להחמיר בדבר, משום "עובדין דחול", כלומר, משום שמעשה הניפוח הוא מעשה של ימות החול, שאין לעשותו בשבת, מכל מקום מרן זצ"ל דחה את הדברים מן ההלכה, וכמו שכתב הרמב"ם בתשובה (סימן סד), "שדבר ברור הוא למבין, שלא תמצא מעולם דברים שאסרו משום עובדין דחול, אלא דברים שאפשר שירגילו למלאכה", ועוד הביא מרן זצ"ל מדברי הפוסקים בזה, והעלה להקל בדבר כאמור.

ולסיכום: מזרן או כרית פלסטיק, שמנפחים אותם באויר, אין לנפחם בשבת. אבל אם ניפחו אותם כבר פעם אחת לפני השבת, ולאחר מכן חזר האויר ויצא, מותר לחזור ולנפחם בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום האם כר מתנפח או מזרן חדשים שלא ניפחו אותם מעולם יהיה אפשר לנפח גם בשבת? י"ז אייר תשפ"א / 29 באפריל 2021

אם לא ניפחו אותו מעולם, אסור לנפח אותו בשבת, שיש בזה יצירת כלי בשבת. תבורכו,

שלום הרב האם אפשר להוריד את האוויר בשבת מהמזרון בסיום השימוש אם צריכים את המקום ? הרי מותך לנפח אם הוא לא חדש ט"ו אייר תשפ"א / 27 באפריל 2021

אם אין תיקון כלי בניפוח, אין כאן גם איסור בהוצאת האויר. תבורכו,  

שלום וברכה
אני מעוניין לקנות מזרן מתנפח עם משאבה מובנית אהיה מותר לי לישון עליה בשבת למורת המשאבה כ"ד כסלו תשפ"א / 10 בדצמבר 2020

זו שאלה סבוכה. אם עצם מה שישן על המזרן לא גורם לכל פעולה חשמלית, בודאי שיש להקל. אבל אם על ידי תנועותיו גורם לירידת אויר ולהפעלת המשאבה, אסור לישון עליו בשבת. תבורך,

מה הדין לגבי ניפוח בלון עבור ילדים בשבת אם אתה לא קושר אותו אלא סוגר בגומיה, והאם הוא מוקצה? שמעתי דעות סותרות בענין. ​ובלון מנופח מערב שבת האם הוא מוקצה? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

מרן זצ"ל לא כתב בזה בספריו, אך דעתו היתה נוטה שהבלון הוא מוקצה בשבת.

האם זה אומר שבמידה וניפחתי לפני שבת שעברה את המזרון ובמוצ"ש הוצאתי את האוויר וקיפלתי את המזרון, בשבת הבאה אוכל לנפח אותו בשבת עצמה? או שרק אם יצא מעט אויר אפשר לנפח בשבת? י"ג אב תשע"ו / 17 באוגוסט 2016

הכוונה היא, שאפילו אם יצא כל האויר, מותר לחזור ולנפחו בשבת

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה