הלכה ליום רביעי י"ב אב תשפ"א 21 ביולי 2021

חמירא סכנתא מאיסורא

שאלה: ביום שישי האחרון, עמדתי בסמוך לכיריים במטבח. והיה מונח על הכיריים סיר דגים פתוח, ועל ידו טיגנתי שניצל עוף במחבת. ובטעות התיזו טיפות שמן מהמחבת לתוך סיר הדגים, האם מותר לאכול מהדגים?

תשובה: תחילה, נסביר את שורש השאלה. ביארנו כבר בעבר, שאסור לאכול דגים עם בשר יחד. והסברנו שטעם האיסור בזה הוא משום שלפי קבלת חכמינו זכרונם לברכה, אכילת בשר עם דגים יחד מביאה לידי סכנה.

והנה לגבי רוב האיסורים, כגון איסור אכילת בשר בחלב, או איסור אכילת דם, כלל גדל בידינו, שכל מאכל שהתערב עם מאכל אחר, הרי הוא בטל בשישים. כלומר, במקרה שלפנינו, אילו היה מדובר בסיר של חלב, שהתיזו לתוכו כמה טיפות של רוטב בשרי, היה החלב מותר בשתיה, מפני שטיפות הבשר הן מעטות מאד, ויש בחלב שבסיר כמות גדולה יותר מפי שישים מטיפות הבשר. לכן, אותן טיפות בשר בטלות, והכל מותר באכילה.

אבל בשאלה שלפנינו, יש להסתפק בדבר, האם בענין שהוא אסור מפני חשש "סכנה", מועיל בכלל ביטול בשישים? והרי הדבר ברור, שאם יפול רעל לתוך סיר, יהיה אסור בהחלט לאכול מאותו הסיר, אפילו אם המאכל שבתוכו יהיה פי אלף מכמות הרעל שנפלה בתוכו. שהרי עניני סכנה אינם דומים לדיני התורה, ובמקרה כזה יתכן שאין ללכת לפי הכלל של "ביטול בשישים".

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה באריכות כבר לפני למעלה משישים שנה, בתשובה שנדפסה בספרו שו"ת יביע אומר חלק ראשון (יורה דעה סימן ז). והביא שבדבר זה נחלקו גדולי עולם, ורבים ועצומים דנו והיקלו בזה, וכתבו שאין חילוק בין עניני סכנה שידועים לנו על פי דברי חז"ל, לבין עניני הלכה. וכשם שבעניני הלכה אומרים שדבר שבטל בשישים מותר, כמו כן בדבר הנוגע לסכנה, כמו דגים עם בשר, כל שיש שם פי שישים מהתערובת, הכל מותר באכילה. ולעומתם יש מגדולי רבותינו הפוסקים שאוסרים, ואומרים שבדבר שהוא משום סכנה, אין להקל אפילו אם יש שם ביטול בשישים.

ובתוך הדברים, הביא מרן זצ"ל את דברי הגאון הפרי תואר (בעל ה"אור החיים הקדוש" על התורה), שהוכיח בראיות מהגמרא, שאין סכנה בתערובת דגים עם בשר, אלא במקרה שיש שם "טעם" בשר ו"וטעם" דגים ביחד. אבל בדבר שנתבטל בשישים, ולא ניכר כלל טעם התערובת, אין לחשוש כלל משום סכנה. והוסיף מרן זצ"ל, שאפילו אם נאמר שלגבי חששות סכנה אחרים, (כגון חשש שנחש הטיל ארס לתוך המים), לא מועיל ביטול בשישים, זהו דוקא בדבר של סכנה, כמו רעל של נחש, שהוא מסוכן ביותר, ואפילו בתערובת גדולה יש סכנה באכילתו, מה שאין כן בדבר שאין הסכנה בו גדולה כל כך, כמו תערובת בשר ודגים, אין לחשוש יותר מאשר בכל עניני האיסורים, ולכן די בביטול בשישים גם לגבי בשר ודגים.

ועוד הרחיב מרן זצ"ל את הדברים בזה, לפי מה שכתב בשו"ת באר שבע (סימן לח), שאין סכנה באכילת בשר עם דגים, אלא במדינת בבל (עיראק), ששם היו רבותינו חכמי הש"ס, ושם היה טבע הדגים שיש סכנה באכילתם יחד עם בשר. וכמו שאמרו במדרש "אינו דומה דג העולה מעכו לדג העולה מאספמיא", משמע שטבע הדגים משתנה לפי טבע הים שבאותה מדינה. ואף על פי שלמעשה אנו אוסרים תערובת דגים עם בשר בכל המדינות, מכל מקום במקרה שלפנינו, שהיה כאן ביטול בשישים, יש להקל. והביא מרן זצ"ל שעוד רבים מאד מגדולי רבותינו האחרונים כתבו להקל בזה, ובכללם ספר איסור והיתר הארוך, וספר אור זרוע, וכן פסקו גדולי האחרונים, בעל כנסת הגדולה והפרי חדש ועוד רבים.

ולכן למעשה: כשם שבכל האיסורים, אם יש שישים כנגד הדבר האסור, מותר לאכול מהמאכל, כמו כן לגבי תערובת דגים עם בשר, אם התיזו בטעות כמה טיפות רוטב בשרי, לסיר דגים, הרי הטיפות מתבטלות בשישים, ומותר לאכול מהדגים.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה