שאלה: ביום שישי האחרון, עמדתי בסמוך לכיריים במטבח. והיה מונח על הכיריים סיר דגים פתוח, ועל ידו טיגנתי שניצל עוף במחבת. ובטעות התיזו טיפות שמן מהמחבת לתוך סיר הדגים, האם מותר לאכול מהדגים?
תשובה: תחילה, נסביר את שורש השאלה. ביארנו כבר בעבר, שאסור לאכול דגים עם בשר יחד. והסברנו שטעם האיסור בזה הוא משום שלפי קבלת חכמינו זכרונם לברכה, אכילת בשר עם דגים יחד מביאה לידי סכנה.
והנה לגבי רוב האיסורים, כגון איסור אכילת בשר בחלב, או איסור אכילת דם, כלל גדל בידינו, שכל מאכל שהתערב עם מאכל אחר, הרי הוא בטל בשישים. כלומר, במקרה שלפנינו, אילו היה מדובר בסיר של חלב, שהתיזו לתוכו כמה טיפות של רוטב בשרי, היה החלב מותר בשתיה, מפני שטיפות הבשר הן מעטות מאד, ויש בחלב שבסיר כמות גדולה יותר מפי שישים מטיפות הבשר. לכן, אותן טיפות בשר בטלות, והכל מותר באכילה.
אבל בשאלה שלפנינו, יש להסתפק בדבר, האם בענין שהוא אסור מפני חשש "סכנה", מועיל בכלל ביטול בשישים? והרי הדבר ברור, שאם יפול רעל לתוך סיר, יהיה אסור בהחלט לאכול מאותו הסיר, אפילו אם המאכל שבתוכו יהיה פי אלף מכמות הרעל שנפלה בתוכו. שהרי עניני סכנה אינם דומים לדיני התורה, ובמקרה כזה יתכן שאין ללכת לפי הכלל של "ביטול בשישים".
ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בענין זה באריכות כבר לפני למעלה משישים שנה, בתשובה שנדפסה בספרו שו"ת יביע אומר חלק ראשון (יורה דעה סימן ז). והביא שבדבר זה נחלקו גדולי עולם, ורבים ועצומים דנו והיקלו בזה, וכתבו שאין חילוק בין עניני סכנה שידועים לנו על פי דברי חז"ל, לבין עניני הלכה. וכשם שבעניני הלכה אומרים שדבר שבטל בשישים מותר, כמו כן בדבר הנוגע לסכנה, כמו דגים עם בשר, כל שיש שם פי שישים מהתערובת, הכל מותר באכילה. ולעומתם יש מגדולי רבותינו הפוסקים שאוסרים, ואומרים שבדבר שהוא משום סכנה, אין להקל אפילו אם יש שם ביטול בשישים.
ובתוך הדברים, הביא מרן זצ"ל את דברי הגאון הפרי תואר (בעל ה"אור החיים הקדוש" על התורה), שהוכיח בראיות מהגמרא, שאין סכנה בתערובת דגים עם בשר, אלא במקרה שיש שם "טעם" בשר ו"וטעם" דגים ביחד. אבל בדבר שנתבטל בשישים, ולא ניכר כלל טעם התערובת, אין לחשוש כלל משום סכנה. והוסיף מרן זצ"ל, שאפילו אם נאמר שלגבי חששות סכנה אחרים, (כגון חשש שנחש הטיל ארס לתוך המים), לא מועיל ביטול בשישים, זהו דוקא בדבר של סכנה, כמו רעל של נחש, שהוא מסוכן ביותר, ואפילו בתערובת גדולה יש סכנה באכילתו, מה שאין כן בדבר שאין הסכנה בו גדולה כל כך, כמו תערובת בשר ודגים, אין לחשוש יותר מאשר בכל עניני האיסורים, ולכן די בביטול בשישים גם לגבי בשר ודגים.
ועוד הרחיב מרן זצ"ל את הדברים בזה, לפי מה שכתב בשו"ת באר שבע (סימן לח), שאין סכנה באכילת בשר עם דגים, אלא במדינת בבל (עיראק), ששם היו רבותינו חכמי הש"ס, ושם היה טבע הדגים שיש סכנה באכילתם יחד עם בשר. וכמו שאמרו במדרש "אינו דומה דג העולה מעכו לדג העולה מאספמיא", משמע שטבע הדגים משתנה לפי טבע הים שבאותה מדינה. ואף על פי שלמעשה אנו אוסרים תערובת דגים עם בשר בכל המדינות, מכל מקום במקרה שלפנינו, שהיה כאן ביטול בשישים, יש להקל. והביא מרן זצ"ל שעוד רבים מאד מגדולי רבותינו האחרונים כתבו להקל בזה, ובכללם ספר איסור והיתר הארוך, וספר אור זרוע, וכן פסקו גדולי האחרונים, בעל כנסת הגדולה והפרי חדש ועוד רבים.
ולכן למעשה: כשם שבכל האיסורים, אם יש שישים כנגד הדבר האסור, מותר לאכול מהמאכל, כמו כן לגבי תערובת דגים עם בשר, אם התיזו בטעות כמה טיפות רוטב בשרי, לסיר דגים, הרי הטיפות מתבטלות בשישים, ומותר לאכול מהדגים.