הלכה ליום שלישי א' אייר תשפ"א 13 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דליה ברטה בת יוכבד

ולתשועת כל חולי ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו

שנינו במסכת אבות (פרק ה משנה יח), "כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו". והקשו התוספות (יבמות קט:), שהדבר תמוה, הרי אלישע, רבו של רבי מאיר, זיכה את הרבים, שהרי לימד תורה את רבי מאיר, ועם כל זה יצא לתרבות רעה עד שהיו קוראים לו "אלישע אחר". ואם כן כיצד אנו אומרים שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו?

והסבירו התוספות, שאם המזכה את הרבים היה רע מעיקרו, עוד לפני שזיכה את הרבים, הרי אז יתכן שיבוא חטא על ידו, ולכן אלישע אמנם חטא, כי עוד מנעוריו, היה רגיל לזמר שירים יווניים, והיה נושא עמו תמיד ספרי מינים שהיו נושרים מחיקו, ולכן אף על פי שהיה גדול בתורה ובזכוי הרבים, עם כל זה באו חטאים על ידו.

אולם הרב עיון יעקב הסביר באופן אחר, שבאמת מה שאמרו שאין חטא בא על ידו, זהו דוקא לגבי חטא בשוגג, שזכות זכוי הרבים מגנה על מזכה הרבים שלא יבוא חטא על ידו, מה שאין כן אם הוא מתכוין לחטוא, הרי אז לא שומרים עליו מן השמים, ובודאי שהבחירה ביד כל אדם אם לחטוא או להיות עבד נאמן לה'.

ובספר ענף יוסף (ה"ד בענף עץ אבות עמוד שע), כתב, שמה שאמרו שאין חטא בא על ידו, זהו דוקא שמזכה הרבים, שמלמד אחרים, והם הולכים ומקיימים מצוות, וגם הוא עצמו מקיים את המצוות, אבל אם הוא מלמד אחרים, ואינו מקיים בעצמו, בודאי שעליו לא אמרו כלום, וחטאים רבים באים על ידו, אף על פי שעוסק כל ימיו בתורה.

וכן כתב מרן החיד"א בספר דברים אחדים (דרוש כב), שבודאי שאסור לאדם ללמוד תורה ולהמנע מתפלה וקריאת שמע, כי ענוש יענש על זאת. והביא מעשה נורא שהיה באחד מתלמידיו של הרמב"ן, שהיה לומד בשקידה מופלגת סמוך לשלחנו, ומבטל קריאת שמע ותפלה, מפני שהיה עוסק בהתמדה גדולה בתורה. והרמב"ן היה מעיר לו על כך, והוא לא שמע בקול רבו. עד שנזדמן שאותו תלמיד לא היה בביתו, ונכנס גוי פרש רוכב על סוסו, וראה את בתו של אותו תלמיד, והתעלל בה על שלחן הספרים של אותו תלמיד, במקום שהיה תמיד עוסק בתורה. וכשראה כן התלמיד התאבל מאד. אמר לו הרמב"ן, הלא הזהרתיך שזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואילו היית מתפלל בכוונה ומבקש שיצילינו ה' מאדם רע, היית ניצול מן הצרה הזו. ולא שמעת בקולי. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה