הלכה ליום שלישי א' אייר תשפ"א 13 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דליה ברטה בת יוכבד

ולתשועת כל חולי ישראל

הוקדש על ידי

פלוני

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו

שנינו במסכת אבות (פרק ה משנה יח), "כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו". והקשו התוספות (יבמות קט:), שהדבר תמוה, הרי אלישע, רבו של רבי מאיר, זיכה את הרבים, שהרי לימד תורה את רבי מאיר, ועם כל זה יצא לתרבות רעה עד שהיו קוראים לו "אלישע אחר". ואם כן כיצד אנו אומרים שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו?

והסבירו התוספות, שאם המזכה את הרבים היה רע מעיקרו, עוד לפני שזיכה את הרבים, הרי אז יתכן שיבוא חטא על ידו, ולכן אלישע אמנם חטא, כי עוד מנעוריו, היה רגיל לזמר שירים יווניים, והיה נושא עמו תמיד ספרי מינים שהיו נושרים מחיקו, ולכן אף על פי שהיה גדול בתורה ובזכוי הרבים, עם כל זה באו חטאים על ידו.

אולם הרב עיון יעקב הסביר באופן אחר, שבאמת מה שאמרו שאין חטא בא על ידו, זהו דוקא לגבי חטא בשוגג, שזכות זכוי הרבים מגנה על מזכה הרבים שלא יבוא חטא על ידו, מה שאין כן אם הוא מתכוין לחטוא, הרי אז לא שומרים עליו מן השמים, ובודאי שהבחירה ביד כל אדם אם לחטוא או להיות עבד נאמן לה'.

ובספר ענף יוסף (ה"ד בענף עץ אבות עמוד שע), כתב, שמה שאמרו שאין חטא בא על ידו, זהו דוקא שמזכה הרבים, שמלמד אחרים, והם הולכים ומקיימים מצוות, וגם הוא עצמו מקיים את המצוות, אבל אם הוא מלמד אחרים, ואינו מקיים בעצמו, בודאי שעליו לא אמרו כלום, וחטאים רבים באים על ידו, אף על פי שעוסק כל ימיו בתורה.

וכן כתב מרן החיד"א בספר דברים אחדים (דרוש כב), שבודאי שאסור לאדם ללמוד תורה ולהמנע מתפלה וקריאת שמע, כי ענוש יענש על זאת. והביא מעשה נורא שהיה באחד מתלמידיו של הרמב"ן, שהיה לומד בשקידה מופלגת סמוך לשלחנו, ומבטל קריאת שמע ותפלה, מפני שהיה עוסק בהתמדה גדולה בתורה. והרמב"ן היה מעיר לו על כך, והוא לא שמע בקול רבו. עד שנזדמן שאותו תלמיד לא היה בביתו, ונכנס גוי פרש רוכב על סוסו, וראה את בתו של אותו תלמיד, והתעלל בה על שלחן הספרים של אותו תלמיד, במקום שהיה תמיד עוסק בתורה. וכשראה כן התלמיד התאבל מאד. אמר לו הרמב"ן, הלא הזהרתיך שזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד, ואילו היית מתפלל בכוונה ומבקש שיצילינו ה' מאדם רע, היית ניצול מן הצרה הזו. ולא שמעת בקולי. ישמע חכם ויוסף לקח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה