הלכה ליום רביעי י' אייר תשפ"ב 11 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרצל הרץ בן אסתר ז"ל

שהיום הוא יום השנה לפטירתו. רוח ה' תניחנו בגן עדן, ויחוס ויחמול עליו, ויזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים אמן כן יהי רצון.

הוקדש על ידי

המשפחה

קבלה מעשית

בהלכה הקודמת, הזכרנו את דברי התנא בפרקי אבות, שאסור בדרך כלל להשתמש בשמות הקודש. וכפי שביארנו מפי סופרים ומפי ספרים.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספרו ענף עץ אבות (עמוד שא), הביא מעשה נורא, מהגאון רבי אברהם בן מוסא, שהיה מגדולי הרבנים במערב הפנימי, שהיה מתגורר באחת מערי צפון אפריקה, שם היה שולט "שריף", שהיה מנהיג רוחני של המוסלמים, והיה שונא ישראל מובהק.

לרבי אברהם, היה שכן יהודי ירא שמים, שפעם אחת עבר בטעות בשטח חצרו של השריף, ומיד קם השריף והרגו. כששמעה אמו של רבי אברהם על הריגתו המשונה של השכן היהודי, נעצבה מאד אל לבה והחלה לבכות, באותה שעה חזר בנה רבי אברהם מבית המדרש לביתו, ושאל את אמו, מפני מה את בוכה? סיפרה לו אמו את שאירע. כששמע כך רבי אברהם, אמר לאמו, מוכרח אני לנקום את נקמתו של היהודי. מה עשה? כתב שם קדוש על פיסת נייר, קנה מחרוזת של חרוזים מסוגים שונים, והלך ליד ביתו של השריף בהכריזו בקול, מי רוצה לקנות חרוזים? יצאה המשרתת של השריף ואמרה לו, יהודי! אל תעבור בדרך זו! כי השריף עלול להורגך כפי שהרג יהודי אחר שנכנס לכאן. אמר לה רבי אברהם, טוב מאד שאמרת לי על כך, אני רואה שאת אשה טובה, לכן, קחי ממני את החרוזים הללו במתנה. לקחה המשרתת את החרוזים, ובראות רבי אברהם שהיא מתפעלת מהחרוזים, אמר לה, אם תקחי את הפתק הזה ותשליכי אותו לבאר המים של אדונך השריף, אתן לך עוד מחרוזת אחרת. שמעה המשרתת בקולו, לקחה פיסת הנייר והשליכה אותה לבאר המים, ואמנם, נאמן להבטחתו נתן לה רבי אברהם מחרוזת נוספת.

באותו הזמן היו בביתו של השריף בניו, נכדיו ומשרתיו, ביחד שבעים נפש. ובשעה ששתו מהמים שנשאבו מן הבאר, מתו כולם יחד עם השריף.

מנהג השריף היה לבקר בכל יום בביתו של המלך בבוקר, ובאותו היום ראה המלך שהשריף מאחר להגיע, שלח לביתו שנים מעבדיו, בהתקרבם לפתח הבית נקשו בדלת, ומשלא שמעו כל מענה, פתחו את הדלת, ושם נגלה לעיניהם מחזה מחריד, השריף וכל בני ביתו שכבו כפגרים מתים. שבו העבדים אל המלך והודיעוהו על שראו. אסף המלך את כל שריו, כדי לטכס עצה, ולהקים וועדת חקירה, איך קרה המקרה המוזר הזה. אחרי שעות רבות של דיונים, החלו לחשוד שמא מתו על בני הבית מחמת הרעלה שנבעה מתנור החימום שהיה בבית, והוסיפו לחשוד, אולי ידם של היהודים במעל. שלח המלך לקרוא לרבם של היהודים וסיפר לו את כל הענין, וביקש ממנו לחקור בעצמו את התעלומה, מי אחראי על מות השריף ובני ביתו. ביקש הרב מהמלך שלושים יום, כדי לפתור את התעלומה.

הלך הרב לבית המדרש, שם למד גם רבי אברהם בן מוסא, ומאחר ורבי אברהם שמע שהמלך קרא לרב כדי לברר את סיבת מיתת השריף, נגש אליו וסיפר לו דברים כהוייתם. אמר לו הרב, ישר כחך שנקמת את נקמתו של היהודי הנרצח, ועתה, שמע בקולי, ותברח לך למדינה אחרת, לפני שיתגלו מעשיך. נתן הרב כסף בידו של רבי אברהם, ומשם ברח רבי אברהם והשתקע במדינת תוניס וישב שם. עד כאן המעשה. אך לא היה המעשה הזה ראוי אלא לשעתו, כי הגאון רבי אברהם, היה חסיד קדוש ומקובל מופלג מאד, וכל מעשיו לשם שמים ולצורך הצלת ישראל.

אבל יש להדגיש, שאותם העוסקים בזמן הזה בקבלה באופן מעשי, או בתור תורה המבריאה את הנפש וכדומה, עד שמלמדים אפילו גויים וגויות דברי קבלה, כל אלה אין להם חלק לעולם הבא, וכבר אמר הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל (שהיה מלמד את מרן זצ"ל קבלה במשך שנים רבות), כי עתיד לבוא זמן, ובו יפשטו את הקבלה כמו נבלה בשוק. וכך בעוונות אנו רואים שאמנם קורה.

וכבר כתב רבינו חיים ויטאל בשער רוח הקודש (דף מא.) בשם רבינו האר"י, כי מזמן שאין בידינו אפר פרה אדומה, ואין אנו יכולים להטהר מטומאת מת, אין לנו רשות להשתמש בשמות הקודש. והמשתמש בהם עונשו גדול. ורבינו יעקב עמדין בהגהותיו לעירובין (דף מג.) כתב, שמן הכתוב בספרי הנביאים נראה, שאפילו הנביאים לא רצו להשתמש בשמות הקודש שהרי אליהו הנביא הלך נבוך במדבר ארבעים יום ולא השתמש בשמות הקודש לעשות קפיצת הדרך, ואפילו להציל נפשם ממיתה לא הרהיבו עוז להשתמש בשמות הקודש, שאם לא כן היה ירמיהו הנביא אומר שם קדוש בשעה שהשליכוהו אל הבור.

וכל זה בלוחשי הלחשים הקדמונים, שהיו עוסקים בשיחת שדים ובקיאים בשמות הקודש וכיוצא בזה. אבל אלה המצויים עתה וקוראים עצמם "מקובלים", וכל עסקם בברכות ומגידי סתומות, אין ראוי לאבד עליהם את הזמן בכלל, ומרן זצ"ל היה מרחקם מאד, וכן היה מייעץ לשומעיו, למנוע דרך מנתיבתם, שכולה הפסד ולא ריוח. ואמר לנו גאון אחד שליט"א,  בשם רבו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, כלל נקוט בידך, מי שנוטל כסף עבור ברכתו, הרי זה גזלן, כי מנין ידע שתתקיים ברכתו. עד כאן. ומה שיש תולים את זכותם בזכות אבותיהם הקדושים, אין בדבריהם כלום. שהרי בנותיו של רב נחמן גם כן היו בנות קדושים, וחשבו כולם שהן בעלות מופת, ובאמת שהיו בוחשות בכשפים, כמו שמפורש במסכת גיטין (מה.). ובספר אביר הרועים חלק שני הרחבנו את הדיבור בענינים אלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן לעשות קפיצת הדרך ללא צורך באמצעות שמות הקדושים? כ' חשון תשפ"ב / 26 באוקטובר 2021

בזמנינו לא שייכים הדברים הללו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה