הלכה ליום שני א' אייר תשפ"ב 2 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

מאיר בן מרגלית בתושח"י

שהשם יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה רפואת הנפש ורפואת הגוף.
ויחדש כנשר נעוריו, אורך ימים ושנות חיים ושלום

הוקדש על ידי

בני המשפחה

מרבה צדקה – מרבה שלום

בהיות ובימים אלו, ימי הספירה, נהגו ללמד פרקי אבות ברבים, וכן היה מנהגו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, על כן נביא מעט ענינים  הנזכרים בפרקי אבות.
שנינו בפרקי אבות (פ"ב משנה ח), "מרבה צדקה – מרבה שלום". ופירש מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שכאשר יש מחסור בביתו של האדם, שלום הבית מתערער בין העני לאשתו, כמו שאמרו בבא מציעא (דף נט.), לעולם יהא אדם זהיר להביא תבואה לתוך ביתו, שאין מריבה מצוייה בביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, כלומר, מזונות, שנאמר "הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ". (תהלים קמז).

ובהיות ואנו סמוכים לימי הפסח שעברו עלינו, נביא מעשה שאירע לפני כמאתיים ושלושים שנה, בעיר פראג בימים הללו.

רבה של פראג, היה גאון הגאונים רבי יחזקאל לנדא זצ"ל, בעל שו"ת נודע ביהודה. לילה אחד, היה יושב בביתו ולומד, ואותו ערב סגרירי היה, מטרות עוז ורוח זלעפות, פתאום הוא שומע קול בכי מבחוץ, הפסיק הרב את לימודו ויצא החוצה, ופגש בנער נוצרי יושב על סלע ובוכה, ניגש אליו הרב ושאל אותו, מדוע אתה בוכה? השיב לו הנער, אבי, הוא אחד מהאופים שבעיר, אמי מתה, ואבי נשא לו אשה אחרת, והיא אשה אכזרית, בכל יום עלי לצאת עם סלים מלאים לחם למוכרם בשוק, ואת מחיר הלחם עלי למוסרם בידה. היום אירע לי אסון, אמנם הצלחתי למכור את הלחם, אבל עכשיו כשרציתי לחזור הביתה, הרגשתי כי הכסף נפל ממני ואבד, ואם אשוב הביתה בידיים ריקות, צפויות לי מכות ומהלומות מיד האם החורגת המרשעת, ואיני יודע מה לעשות בקור וברוח של הלילה, ואני רעב וצמא. נכמרו רחמיו של רבי יחזקאל על הנער, ושאל את הנער הנוצרי, כמה עלה כסף הפדיון שאבד לך? השיב הנער, עשרים זהובים, הוציא הרב עשרים זהובים ומסר לו, ומלבד זאת תחב בידו עוד מספר דינרים ואמר לו, לך תקנה בעד הדינרים הללו דברי מאכל ומשקה ואכלת ושבעת.

עברו כשלושים שנה, והדבר נשכח מזכרונו של הרב, והנה בליל שביעי של פסח, קרוב לחצות הלילה, נשמעו דפיקות על דלת ביתו של הרב, הרב פתח את הדלת, ואיש נכנס לביתו, באומרו שיש לו לגלות סוד כמוס הגובל בפיקוח נפש, הרב הושיבו על כסא, והלה התחיל לספר, אני זוכר את החסד שעשית עמדי לפני עשרות שנים, בימי נעורי הצלת אותי מרעב ומקור, וממכות של אם חורגת, ומשום כך ראיתי חובה לעצמו לעשות חסד עמך ועם היהודים תושבי העיר הזאת פראג. אחד הכמרים, שונא ישראל מושבע, קרא לאסיפה של כל האופים הנוצרים, ואני בתוכם, והציע להם שבמוצאי חג הפסח, שאז היהודים ממהרים לקנות חמץ מהגויים,  ישימו האופים רעל בתוך הלחם שיאכלו היהודים, ויעשו כלה עם קהלת היהודים שבפראג, ותמורת זאת, יקבלו מחילה וכפרה כל עוונותיהם, ויכנסו ישר לגן עדן.

לא יכולתי להתאפק ולעמוד מנגד, בזוכרי את חמלתך ורחמיך עלי כשהייתי בצרה, לכן באתי להודיעך על כך, ואתה עשה כחכמתך, והצל את היהודים התמימים לבל יבולע להם. הרב הודה לאופה הנוצרי מקרב לב, על שגילה לו על הסכנה הצפוייה לקהלת ישראל בפראג ופטר אותו לשלום.

בהגיע יום אחרון של פסח, הוכרז בכל בתי הכנסת של העיר פראג, מטעם הרב גאון ישראל, בחרם חמור לכל מי שיקנה לחם מן הגויים במוצאי חג הפסח. כי סכנה נשקפת לכל מי שיטעם מן הלחם ההוא. וכל ישראל ישמעו ויראו. וכל יהודי פראג קיימו וקבלו עליהם את גזירת הרב, ומכל הלחם שנאפה במוצאי החג לא נמכר אפילו כיכר אחד, ולבסוף נודע הדבר. ובכך הפרו את עצתו של אותו כומר רשע שזמם לסכן אותם, ולכל ישראל היתה הישועה והרווחה. ועל זה נאמר "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ" (קהלת, יא.). (ענף עץ אבות עמוד קז).

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב.
במניין בו אני מתפלל שחרית אני באופן די קבוע מגיע לברכת עבודה כאשר מתחיל שליח הציבור את החזרה. האם נכון להתפלל רצה הודאה שים שלום ויהיו לרצון בחיפזון ולהספיק קדושה או להמשיך ולהתפלל בנחת ולפספס קדושה א' אייר תשפ"ב / 2 במאי 2022

בחיפזון ממש זה לא טוב. אם אתה יכול להזדרז זה טוב, אם לא, אתה רשאי להזדרז קודם לכן, ולהתחיל עמידה דקה אחת או שתים לפני הציבור וכך להספיק את הקדושה. 

שלום,
אני רוצה לעשות שטר פרוזבול
איך אפשר לקבל את השטר? אשמח שתשלחו לי למייל
תודה א' אייר תשפ"ב / 2 במאי 2022

זה עוד מוקדם. המתן לקראת סוף השנה ואז תשאל שוב. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה