הלכה ליום שני ד' תמוז תשפ"א 14 ביוני 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שלום ז"ל בן סוליקה וחיים ז"ל בן חנה.

וכן לרפואת חנה בת מסעודה.מזל בת רחל. רחל בת מזל
חן תחיה בת רחל. לימור בת איילה.

הוקדש על ידי

יצחק ורחל כהן

בני אדם שאינם הגונים

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי מצות הצדקה.

אדם שהוא עבריין על אחת מכל מצוות התורה ואינו חוזר בתשובה, וכגון אדם שיודע על איסור גילוח בתער, ואף על פי כן הוא מגלח זקנו בתער, וכן אדם שמחלל שבת אף על פי שהוא יודע על איסור חילול שבת, אין מצוה לתת בידו צדקה. אבל מי שעובר על העוונות שבני אדם רבים נכשלים בהם, ואינם יודעים כל כך את חומרתם, עדיין מצוה לתת לו צדקה אם הוא זקוק לכך. ולמשל, אדם שנכשל מידי פעם בלשון הרע, שלצערינו ישנם הרבה אנשים שומרי מצוות שמתרשלים בכך, הרי שיש מצוה לתת להם צדקה.

נאמר בספר ירמיה (פרק יח) על אנשי ענתות הרשעים שרדפו את ירמיה הנביא, שביקש עליהם הנביא מאת ה': "וְאַתָּה ה', יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת, אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם, וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי, וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם". ובגמרא במסכת בבא קמא (טז:, ובב"ב ט:) פירשו רבותינו, מהו שנאמר " וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ", שאפילו בשעה שבאים הרשעים לעשות צדקה, ה' יכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים, כדי שלא תהיה להם זכות של צדקה.

וביאור הדבר, שאם אדם נותן צדקה לאדם שאינו הגון, כגון שהוא עצמו רשע, או שאינו אדם ישר, ממילא לא נתקיימה בידו מצות צדקה, כי האדם צריך זכות מיוחדת בכדי לזכות במצוות הצדקה, שהיא מצוה גדולה מאד. ועל כן התפלל ירמיהו על אלו הרשעים, שאף אם יבאו לתת צדקה, לא תעלה בידם זכות זו, מפני שיכשלו ויתנו צדקה לבני אדם בלתי הגונים.

ובזמן הזה גם כן לצערינו הרב, חלק גדול מאד מן הצדקות שמנדבים אחינו בית ישראל לצדקה, הולך למטרות בלתי נכונות. כי מצויים הרבה אנשים בלתי הגונים שמבקשים צדקה ואינם זקוקים לכך. וכן ישנם כאלה הגובים כספי צדקה, ולוקחים לעצמם ארבעים ותשעה אחוזים ממה שאספו. ואחר כך משלמים עבור צרכי האכסניא שלהם, ומשלמים לנהג וכדומה, עד שלא נותר כמעט כלום לצדקה שלשמה התאמצו אנשים ותרמו מעות. ואמר לנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כי אותם שאוספים צדקות ונוהגים כך, כולם גזלנים, והוסיף כי הוא יודע שרבים נוהגים כן, ואף שהם רבים, גם הגזלנים רבים.

וידוע הדבר, כי בעיר הקודש ירושלים ת"ו, עד לפני כמאתיים שנה, לא היה ישוב אשכנזי מסודר. ורק הספרדים השתכנו בירושלים והיו עוסקים בתורה בתוככי ירושלים. ובימים ההם, היתה כל פרנסת בני ירושלים לקוחה מן הצדקה על ידי ה"כוללות", שהיו אוספים כספים בקהלות ישראל שבגולה, ומשלמים משכורות לבני ירושלים וחברון שהיו עוסקים בתורה.

ומתחילה, היו בירושלים יהודים אשכנזים וספרדים, והיו האשכנזים מתפרנסים מן הצדקות שנאספו בקהלות האשכנזים בחוץ לארץ, ואילו הספרדים התפרנסו ממה שנאסף בקהלות הספרדים.

וכתב הגאון יעב"ץ, כי מתחילה התקיים הישוב האשכנזי בצורה תקינה, כי בני אשכנז בארצותיהם, היו נדיבים מאד, ומסרו ביד הפרנסים סכומי כסף עצומים עבור יהודי ירושלים. אך השליחים, היו נוטלים לעצמם "עמלה" כך וכך אחוזים, והיו מוסרים את המעות לשליח שיקחם לארץ ישראל, ואף הוא היה נוטל "עמלה", והיו מוסרים את הכספים לגבאי, שאף הוא היה לוקח עמלה. עד כי יהודי ירושלים האשכנזים הגיעו לחרפת רעב, וברחו כולם בחזרה לגולה, והתייתמה ירושלים מבניה האשכנזים.

ומכאן נלמד, כמה רעים מעשיהם של אותם השליחים שעשו כן. ואף כי הם היו נחשבים למצדיקי הרבים, שאוספים כספים עבור העניים, אך באמת היו הם הגזלנים הגדולים ביותר, וכל זאת מפני הנהגתם המקולקלת, שלצערינו הרב רווחת גם בזמן הזה.

ומעשה נורא סיפר לנו אחד מגדולי החסידים המקובלים בדורינו, ששמע כן מפי תלמיד חכם ששמע את המעשה מפי הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל. וכך היה המעשה, שאותו תלמיד חכם, דיבר עם רבי אריה לוין על התועלת שזוכה בה הנפטר על ידי כך שמספידים אותו בפטירתו. אמר לו רבי אריה לוין, כי הוא החליט לצוות לבניו שלא יספידוהו אחרי מותו. שאל אותו תלמיד חכם את רבי אריה, מדוע כבודו לא רוצה שיספידוהו? הרי המקובלים אומרים שהדבר מביא תועלת גדולה לנפטר. ענה לו רבי אריה, בוא ואספר לך מה שאירע עמי בימי מלחמת העולם הראשונה:

בירושלים שררה אז עניות נוראה, ורבים מבני ירושלים מתו מרעב פשוט כמשמעו. והנה, היה לי קרוב אחד בארצות הברית, לכן שלחתי אליו מכתב, שיעזור לי במעט כסף, כי בני ביתי הגיעו לחרפת רעב ממש, ואין לי דבר וחצי דבר להביא לפיהם. והנה מן היום ששלחתי את המכתב, עברו שלושה חודשים ולא הגיע תשובה מקרובי. ובאמת, שבתוך לבי כעסתי עליו מאד, כיצד הוא נוהג עמי באכזריות כזו? הלא כתבתי לו בפירוש כי אנו רעבים ללחם! והוא יושב על סיר הבשר באמריקה ומתעלם ממני!

והנה לאחר כמה ימים, קבלתי מכתב מקרובי, והייתי בטוח שיש בו מעט כסף עבורינו. והנה, לא רק שלא היה שם כסף, אלא שהמכתב כולו היה מלא בדברי ביקורת עלי, כיצד הנני חסר דרך ארץ, כי הוא (קרוב משפחתי) טען במכתבו שכבר שלח אלי כמה פעמים כספים, ואילו אני לא כתבתי לו שום מילת תודה או אישור על קבלת הכסף.

תיכף הבנתי כי יש דברים בגו, ופניתי למשרד הדואר, לשאול אם הגיע עבורי איזה מכתב. השיב לי הפקיד, כי אמנם הגיעו אלי כמה מכתבים מארצות הברית, אך הסדר הוא, שכל המכתבים שמכילים כסף ומגיעים מחוץ לארץ, הדואר מעביר אותם לגבאי הצדקה של העיר, שהוא יעביר את הכספים בצורה ישרה.

המשיך רבי אריה וסיפר: פניתי מיד לגבאי הצדקה, ושאלתי אותו, האם המכתבים שלי הגיעו אליך? השיב לי הגבאי, בודאי, הגיעו כמה מכתבים עבור הרב אריה לוין, אך לא אוכל להעבירם אליך, עד שאבדוק היטב כי אין בירושלים אריה לוין נוסף, כי אולי המכתב נשלח עבורו ולא עבורך. אמרתי לו, סיפר רבי אריה, שאני יודע כי אין בירושלים עוד אריה לוין, וגם אם יש, הנה מסור בבקשה את הכסף בידי, ואני אתן בידך שטר חוב שאני חייב לך את כל הכסף שתתן לי, כי אני זקוק לכסף בדחיפות, כי אין לי במה להאכיל את משפחתי. אך הגבאי נותר בשלו, סדר הוא סדר! אין מקום לפרוטקציות וחריגות מהנהלים, המתן בסבלנות עד שתקבל את שלך!

וכך עברו השעות והימים, עד כי בני הקטן, סיפר רבי אריה, החל לסבול מאד מהרעב בבית, עד שהלכה בטנו והתנפחה, והוא נפטר לבית עולמו בצער נורא.

לאחר תקופה, שכבר חלפה המלחמה, שמעתי כי אותו גבאי צדקה, נפטר, והחלטתי ללכת להלוויתו. והנה בבואי להלוויה, שמעתי איך שמספידים אותו, שהיה מסור לעם ישראל, וכל ימיו עסק בצדקה ובגמילות חסדים מתוך מסירות נפש. באותה שעה, הבטחתי לעצמי, כי לא אתן שיספידו אותי. עד כאן המעשה.

על כן צריך כל אדם להזהר מאד בימים אלו, להעביר את כספי הצדקה אך ורק לעניים מהוגנים ולגבאי צדקה צדיקים וישרים. ולשמחתינו כיום מצויים בכל מקום תלמידי חכמים ישרים ונאמנים, שניתן להעביר אליהם כספי צדקה, שהם יעבירו אותם לעניים אמתיים. ויש להזהר שלא להתרשל חלילה במצוות הצדקה מחמת חשש שמא העניים אינם אמתיים, וכל מי שמקמץ ידיו ואינו נותן צדקה, כאילו עובד עבודה זרה, כמו שדרשו בגמרא (ב"ב שם), אלא יש להעביר כראוי את כספי המעשר ושאר צדקות, לגופים נאמנים וישרים, ולמוסדות התורה הידועים, שברור שזקוקים לכספים אלו, ואינם נגזלים חלילה על ידי עסקנים חומדי ממון וליסטים.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם ע״פ דברי ירמיה והגמרא - שרשע הנותן צדקה - איזה נחשב לו לצדקה .
מי הוא אדם הנקרא רשע? ואם בכל זאת הצדקה שלו מגיעה לאנשים הגונים וראויים לצדקה, גם אז זה לא נחשב לצדקה? 29 Adar 5776 / מרץ 9 2016

הכוונה היא שנותן צדקה לאנשים שאינם זקוקים לה, או לאנשים רשעים ממש, שאין לתת להם צדקה. ואם צדקתו בכל זאת הגיע לאנשים הגונים, בודאי שעלתה לו זכות הצדקה, כמו שנאמר, פזר נתן לאביונים, צדקתו עומדת לעד. ופירוש הדברים, שאפילו אם לא נתן בעצמו לאביונים, אלא שבסופו של דבר נתפזרו צדקותיו והגיעו לאביונים, יש לו בזה זכות הצדקה, שהיא עומדת לעד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

The Laws of Mentioning “Mashiv Ha’Ruach”

We Begin Reciting “Mashiv Ha’Ruach” “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” is a praise we recite to Hashem during the winter months within the “Mechayeh Ha’Metim” blessing of the Amidah as is printed in all Siddurim. We begin recitin......

לקריאת ההלכה

Things Which Cause Forgetfulness

Five Things Which Cause One to Forget What He Has Learned The Gemara (Horayot 13b) states: “Our Sages taught: Five things cause one to forget the Torah one has learned: One who eats food which a cat or mouse have eaten from, one who eats the heart of an animal, one who eats olives regularly, ......

לקריאת ההלכה

A Rainbow

One Who Looks at a Rainbow Our Sages (Chagiga 16a) state: “The eyes of one who gazes at a rainbow are dimmed, as the verse (Yechezkel 1) states, ‘Like the appearance of a rainbow in the clouds on a rainy day, so is the radiance around and this is the appearance of the glory of Hashem.&r......

לקריאת ההלכה

The Laws of One Who Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In the previous Halacha, we have discussed in a general manner that our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a request for dew and rain) in the “B......

לקריאת ההלכה


Question: At what point does it become permissible to speak after reciting a blessing on food? Is one permitted to speak immediately after placing the food in one’s mouth and tasting the food’s flavor or must one wait until one swallows the food?

Answer: The Gemara in Masechet Berachot (40a) and Rashi ibid. state that one may not speak in between reciting a blessing on food and eating it because this constitutes an interruption between the blessing and the eating and there is no longer any connection between them, as we have discussed severa......

לקריאת ההלכה

Must One Recite a Blessing Before Merely Tasting a Food?

We have already discussed several times that regarding the laws of Blessings of Enjoyment recited before eating that there is no limit for reciting a blessing before eating, meaning that no matter what amount of food or beverage one eats or drinks, one must still recite a blessing. The reason for th......

לקריאת ההלכה

When the Sanctity of Shevi’it Will Apply to Fruits and Vegetables and More on “Heter Mechira”

In the previous Halachot we have explained that any produce grown in Jewish-owned fields in the Land of Israel this year (5782) retain the sanctity of Shevi’it. We have likewise discussed the ramifications of this sanctity and the proper way to treat such produce. This sanctity rests even on f......

לקריאת ההלכה

Eating and Washing One’s Self Yom Kippur

Some Laws of Yom Kippur All are obligated to fast on Yom Kippur, including pregnant and nursing women. Any woman whose health is at risk due to the fast should consult a prominent Torah scholar who is well-versed in these laws and he should render his ruling whether or not she must fast. One whose ......

לקריאת ההלכה