הלכה ליום שני ו' טבת תשפ"א 21 בדצמבר 2020

המתפלל באיחור רב – מנהג קצת אדמורי"ם

בהלכות הקודמות ביארנו, כי זמן תפלת שחרית נמשך עד סוף השעה הרביעית מהיום. ומי שטעה ולא התפלל עד שעה זו, יתפלל בדיעבד עד זמן חצות היום, שהוא זמן חצי היום, ובימים אלה זמן חצות היום בארץ ישראל יוצא כרבע שעה לפני השעה שתים עשרה בצהרים.

והנה כל הפוסקים מודים, ששום אדם, בין איש ובין אשה, אינו רשאי להתפלל שחרית לאחר זמן חצות היום, כפי שלמדנו.

והנה נמצאו גם בזמנים הקדומים וגם בזמנינו, אנשים שאין יראת ה' בלבם, שמתפללים לאחר זמן חצות היום. ובודאי שאינם עושים כהלכה. אולם באמת שנמצאו ועד עתה נמצאים, כמה רבנים קדושים, שנוהגים להתפלל לכתחילה לאחר זמן התפלה, או לאחר חצות היום, ובכלל בכל עניני זמני המצוות עושים ככל העולה על רוחם, ומסבירים בזה טעמים שונים על פי הקבלה או הפשט.

והנה כבר דנו בזה כמה מגדולי האחרונים, ובספר שו"ת ארץ צבי (פרומר) גם כן דן בזה, וכתב ללמד זכות על אותם צדיקים שהיו מתפללים אחר זמן חצות היום, שטעמם הוא, משום שלפני שאדם הראשון חטא ואכל מעץ הדעת, היו כל הזמנים שוים לטובה וראויים לתפלה, ורק לאחר חטא אדם הראשון, נתקלקלו הזמנים, ובא אברהם אבינו ותיקן את הזמן של תפלת שחרית שיהיה ראוי לתפלה, ואחריו בא יצחק ותיקן את זמן תפלת מנחה, ויעקב תיקן תפלת ערבית. אבל הצדיקים השלימים במעשיהם, הרי הם בבחינת אדם הראשון קודם החטא, וכל היום כולו כשר ושווה בעיניהם לתפלה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל בספר ילקוט יוסף חלק ראשון, כתב על דבריו, כי באמת "ההתנצלות קשה מן החטא", וחלילה וחס לסמוך על טעמים קלושים כאלה כדי להקל ולזלזל בדיני התורה, גופי התורה, ובודאי שלא נמצא בזמנינו ולא בשום דור מהדורות האחרונים מישהו שיוכל לומר על עצמו שמעלתו גדולה ממעלת מרן הבית יוסף והפוסקים שאסרו בכל התוקף להתפלל לאחר זמן חצות היום. לכן אותם שנהגו להתפלל כן, אינם עושים כדין, וברכותיהם ברכות לבטלה, ואף אם בכללם כמה צדיקים, טעות היא בידם. וכן דעת כל גדולי הפוסקים.

אך עדיין עלינו לדון, באיש או אשה, שרוצים להתפלל סמוך מאד לזמן חצות היום, האם רשאים לעמוד בתפלה כאשר ידוע שהתפלה תסתיים לאחר זמן חצות היום? (ומובן כי שאלתינו דנה לגבי תפלת העמידה, שהיא עיקר התפלה).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל דן בזה בשו"ת יביע אומר חלק שביעי (סימן לד), והביא בשם ספר בתי כנסיות, להגאון רבי אברהם בן עזרא, שכתב שמי שלא התפלל עד סמוך לחצות היום, באופן שאם יתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה יעבור זמן חצות קודם שיסיים להתפלל, יש להסתפק אם רשאי להתחיל בתפלה או לא. ולמסקנה העלה מרן זצ"ל שם, שאף על פי שתוך כדי התפלה יעבור זמן חצות היום, מכל מקום רשאי להתחיל בתפלה, כי הולכים תמיד אחר ההתחלה בענין זה, והביא ראיות לדבריו.

ולכן לסיכום: אין להתפלל שחרית בשום פנים ואופן לאחר חצות היום. אבל סמוך ממש לחצות היום, דקה אחת או שתיים, רשאי להתחיל להתפלל תפלת שמונה עשרה, אף שיסיים לאחר חצות היום.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה