שאלה: מי שטעה בליל שבת, וסיים את ברכת השכיבינו כמו בימות החול, האם עליו לחזור ולברך? ומה הדין אם טעה בימות החול וסיים כמו הנוסח של שבת?
תשובה: בהלכה הקודמת כתבנו, שבימות החול מסיימים את ברכת "השכיבנו" שבתפלת ערבית, במילים: "שומר את עמו ישראל לעד, אמן", אבל בשבת יש לסיים, "הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".
ועתה עלינו לדון, איך יש לנהוג, אם אדם טעה וסיים את הברכה בליל שבת כפי הנוסח של יום חול. או להיפך, אם סיים ביום חול כפי הנוסח של שבת. האם עליו לחזור ולברך שנית? וכבר דנו בזה הפוסקים, וגם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א דן בענין זה בספרו (סימן רסז), ונביא כאן את עיקרי הדברים.
כי באמת, שמדברי חז"ל בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות) מוכח בפירוש שבזמן חז"ל היו מקומות שנהגו לסיים גם בימות החול באותו נוסח שאנו מסיימים בשבת. כלומר, גם בימות החול היו אומרים "הפורש סוכת שלום" וכו'. וכן מבואר במדרש ובדברי רבינו הריטב"א ועוד.
והמאירי בספרו מגן אבות (עמוד כ), הוכיח שבזמן חז"ל היו אומרים גם בימות החול "הפורש סוכת שלום", אלא שמנהג זה לא התקבל ברוב העולם, ונהגו כפי שאנו נוהגים, שבימות החול מסיימים "שומר את עמו ישראל", ובשבת היו מסיימים "הפורש סוכת שלום", כפי שאנו נוהגים.
וכבר הזכרנו בהלכה הקודמת, שיש מקומות שהיו מסיימים גם בליל שבת באותו נוסח שאנו מסיימים בימות החול. וכן מובא בסדור רב עמרם גאון.
ועל כל פנים יצא לנו מדברי הפוסקים הללו, שבדיעבד, כלומר, אם כבר טעה אדם, וסיים בליל שבת בנוסח של יום חול, וכן להיפך, אם סיים ביום חול בנוסח של שבת, אינו צריך לחזור ולברך שוב את ברכת "השכיבנו", כי אין בשינויי נוסחאות אלה כדי לפסול את הברכה לגמרי אפילו בדיעבד.
ואמנם לא מצאנו בפירוש בדברי הראשונים שיורו כן, עד שהשמיענו בזה דבר חדש הגאון הראשון לציון שליט"א בספר ילקוט יוסף, שמצא לאחד מהקדמונים בספר ארחות חיים (דף סא ע"ג), שכתב בזו הלשון: ובברכת השכיבנו חותם "פורס סוכת שלום" וכו', ואם חתם "שומר את עמו ישראל לעד", אין מחזירין אותו, שכך אמר רב שלום גאון, שבישיבה לא היו משנים, לא בשבת ולא ביום טוב.
לכן למעשה, מי שטעה וסיים את ברכת השכיבנו בליל שבת, באותו נוסח שאומרים בימות החול, אינו חוזר לברך שנית, וכן הדין להיפך, אם טעה בימות החול וסיים בנוסח של שבת, שאינו חוזר לברך.
ומכל מקום אם נזכר מיד עם סיום הברכה, לפני שעבר זמן שיכול לומר "שלום עליך רבי" (כשתי שניות), יחזור ויתקן את נוסח הברכה. וכגון, אם סיים בליל שבת "שומר את עמו ישראל לעד אמן", ומיד שם לב שטעה בדבריו, יאמר מיד, "הפורש סוכת שלום עלינו" וכו'. (משנה ברורה ס"ק ט).
