הלכה ליום רביעי כ"א שבט תשפ"א 3 בפברואר 2021

ברכת "השכיבנו" בליל שבת

שאלה: מדוע בליל שבת אומרים נוסח אחר בברכת "השכיבינו", ומדוע לאחר מכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת"?

תשובה: בתפלת ערבית של ימות החול, לאחר ברכת "גאל ישראל", אומרים את ברכת "השכיבנו", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד, אמן". אבל בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של שבת, כשמגיעים ל"והגן בעדינו", אומרים: "ופרושׂ עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום, ברוך אתה ה' הפורשׂ סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

והטעם שאנו משנים את נוסח הברכה בליל שבת, הסביר רבינו הטור (סימן רסז), שבליל שבת אין לחתום (לסיים) "שומר את עמו ישראל לעד", משום שכן מפורש במדרש, שבשבת אין צריכים שמירה (כלומר, אין צריכים להתפלל על השמירה), כי השבת שומרת. ובספר ילקוט יוסף לרבינו הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תפה), הביא שכן כתב רבינו דוד אבודרהם (דף קמד), שאין לומר "שומר את עמו ישראל לעד", משום שאמרו במדרש שבשבת אין צריך שמירה, כי השבת שומרת. ועוד, שכן מפורש בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות), שמה שאומרים "שומר את עמו ישראל לעד", זהו דוקא בימות החול, אבל בשבת אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלום", וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגים בקצת מקומות, אבל באשביליא ובטוליטולא (שמות ערים בספרד, סביליה וטולדו), נוהגים לחתום בשבת כמו בימות החול, ורק בימים טובים (חגים) אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלומך", ואיני יודע למה חותמים בימים טובים כך, ובשבתות חותמים כמו בימות החול. עד כאן לשון רבי דוד אבודרהם.

גם בספר כף החיים הביא בשם הזוהר הקדוש, שבשבת אין צריך שמירה, ולכן יש לסיים את הברכה בנוסח שהזכרנו. ובספר חשק שלמה (סימן קפח) כתב, שהטעם שאומרים את הנוסח הזה בשבתות ובימים טובים, הוא משום ש"סוכת שלומך", הכוונה היא לסוכת עורו של לויתן, שעתיד ה' להושיב בתוכה את ישראל הצדיקים לימות המשיח, ואז יהיו כל הימים כיום שבת ומנוחה לחיי עולמים.

וכתב בספר שבולי הלקט (סימן סה), שבליל שבת אין צריך לבקש שמירה כמו בימות החול. והביא משל, למלך שהתרחק בטעות מחייליו, ונכנס לתוך עם אחר, ואז היה מפחד שמא מישהו מבקש את נפשו להורגו, לכן היה נוטל עמו לכל מקום את כלי הנשק שלו, והיה דרוך ומוכן לכל תקרית. אבל כשהגיע בחזרה לעירו ולשער מקומו, בין חייליו, אז הניח את נשקו האישי, שהרי סגניו ושריו נמצאים איתו כדי לשומרו. כך ישראל, כל ימות החול הם מפחדים, לפי שטרודים הם ואינם יכולים לשמור כל כך את המצוות ולעסוק בתורה, ומפני שאין להם כל כך זכות שתגן עליהם בימות החול, צריכים הם להתפלל שלא ינזקו מהמזיקים, ואומרים "ושמור צאתנו ובואינו לחיים טובים ושלום", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד" כי התפלה היא כמו כלי נשק להגן. אבל כאשר מגיע יום השבת, כולם טורחים לכבוד השבת, איך לענג את השבת ולנוח ביום השבת, וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, ולכן אין צריכים שמירה, ודי להם לבקש על השלום. ולכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת", שעל ידי זה שישראל שומרים את השבת, השבת שומרת עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם - וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, אמנם אמת שהשבת היא גם נקבה וגם זכר (כ"ש שבת מחללו), אבל מכיון שהשתמשתם בלשון נקבה ובפרט באותו משפט, אז אולי עדיף לכתוב לקדש "אותה"? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

כתבנו יום השבת. ועל יום השבת, נכון לומר "אותו" יותר מאשר "אותה". כי המילה "אותו" חוזרת על "יום השבת", ולא על השבת, ולא על הזכות.

כתב כת"ר כי אין אומרים 'ושמור צאתנו לחיים ולשלום בשבת', ולהפתעתי כלל לא הזכיר כבודו כי האשכנזים אומרים זאת, והטעם כמו שכתב הט"ז רס"ז כי איננו בחזקת שומרי שבת כראוי שנזכה כי השבת תשמרנו מאליה [וכעין זה אין אומרים 'התכבדו מכובדים' בימינו], והוסיף שו"ע הרב כי על הרבים שבת שומרת וחותמים 'הפורש סוכת שלום' אך ליחיד אין ערבות שיישמר, ולכן אומרים 'ושמור צאתנו'. כ"ד שבט תשע"ו / 3 בפברואר 2016

אנו מתנצלים על כך, שבאמת לא הבחננו בכך שלא הזכרנו את נוסחת האשכנזים.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה