הלכה ליום רביעי כ"א שבט תשפ"א 3 בפברואר 2021

ברכת "השכיבנו" בליל שבת

שאלה: מדוע בליל שבת אומרים נוסח אחר בברכת "השכיבינו", ומדוע לאחר מכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת"?

תשובה: בתפלת ערבית של ימות החול, לאחר ברכת "גאל ישראל", אומרים את ברכת "השכיבנו", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד, אמן". אבל בברכת השכיבנו שבתפלת ערבית של שבת, כשמגיעים ל"והגן בעדינו", אומרים: "ופרושׂ עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום, ברוך אתה ה' הפורשׂ סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים, אמן".

והטעם שאנו משנים את נוסח הברכה בליל שבת, הסביר רבינו הטור (סימן רסז), שבליל שבת אין לחתום (לסיים) "שומר את עמו ישראל לעד", משום שכן מפורש במדרש, שבשבת אין צריכים שמירה (כלומר, אין צריכים להתפלל על השמירה), כי השבת שומרת. ובספר ילקוט יוסף לרבינו הגאון הראשון לציון שליט"א (עמוד תפה), הביא שכן כתב רבינו דוד אבודרהם (דף קמד), שאין לומר "שומר את עמו ישראל לעד", משום שאמרו במדרש שבשבת אין צריך שמירה, כי השבת שומרת. ועוד, שכן מפורש בתלמוד ירושלמי (פ"ד דברכות), שמה שאומרים "שומר את עמו ישראל לעד", זהו דוקא בימות החול, אבל בשבת אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלום", וכן כתבו הגאונים. וכן נוהגים בקצת מקומות, אבל באשביליא ובטוליטולא (שמות ערים בספרד, סביליה וטולדו), נוהגים לחתום בשבת כמו בימות החול, ורק בימים טובים (חגים) אומרים "ופרוש עלינו סוכת שלומך", ואיני יודע למה חותמים בימים טובים כך, ובשבתות חותמים כמו בימות החול. עד כאן לשון רבי דוד אבודרהם.

גם בספר כף החיים הביא בשם הזוהר הקדוש, שבשבת אין צריך שמירה, ולכן יש לסיים את הברכה בנוסח שהזכרנו. ובספר חשק שלמה (סימן קפח) כתב, שהטעם שאומרים את הנוסח הזה בשבתות ובימים טובים, הוא משום ש"סוכת שלומך", הכוונה היא לסוכת עורו של לויתן, שעתיד ה' להושיב בתוכה את ישראל הצדיקים לימות המשיח, ואז יהיו כל הימים כיום שבת ומנוחה לחיי עולמים.

וכתב בספר שבולי הלקט (סימן סה), שבליל שבת אין צריך לבקש שמירה כמו בימות החול. והביא משל, למלך שהתרחק בטעות מחייליו, ונכנס לתוך עם אחר, ואז היה מפחד שמא מישהו מבקש את נפשו להורגו, לכן היה נוטל עמו לכל מקום את כלי הנשק שלו, והיה דרוך ומוכן לכל תקרית. אבל כשהגיע בחזרה לעירו ולשער מקומו, בין חייליו, אז הניח את נשקו האישי, שהרי סגניו ושריו נמצאים איתו כדי לשומרו. כך ישראל, כל ימות החול הם מפחדים, לפי שטרודים הם ואינם יכולים לשמור כל כך את המצוות ולעסוק בתורה, ומפני שאין להם כל כך זכות שתגן עליהם בימות החול, צריכים הם להתפלל שלא ינזקו מהמזיקים, ואומרים "ושמור צאתנו ובואינו לחיים טובים ושלום", ומסיימים "שומר את עמו ישראל לעד" כי התפלה היא כמו כלי נשק להגן. אבל כאשר מגיע יום השבת, כולם טורחים לכבוד השבת, איך לענג את השבת ולנוח ביום השבת, וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, ולכן אין צריכים שמירה, ודי להם לבקש על השלום. ולכן אומרים "ושמרו בני ישראל את השבת", שעל ידי זה שישראל שומרים את השבת, השבת שומרת עליהם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם - וגדולה היא זכות יום השבת שמגינה היא על הזוכרים לקדש אותו, אמנם אמת שהשבת היא גם נקבה וגם זכר (כ"ש שבת מחללו), אבל מכיון שהשתמשתם בלשון נקבה ובפרט באותו משפט, אז אולי עדיף לכתוב לקדש "אותה"? כ"ט שבט תשע"ו / 8 בפברואר 2016

כתבנו יום השבת. ועל יום השבת, נכון לומר "אותו" יותר מאשר "אותה". כי המילה "אותו" חוזרת על "יום השבת", ולא על השבת, ולא על הזכות.

כתב כת"ר כי אין אומרים 'ושמור צאתנו לחיים ולשלום בשבת', ולהפתעתי כלל לא הזכיר כבודו כי האשכנזים אומרים זאת, והטעם כמו שכתב הט"ז רס"ז כי איננו בחזקת שומרי שבת כראוי שנזכה כי השבת תשמרנו מאליה [וכעין זה אין אומרים 'התכבדו מכובדים' בימינו], והוסיף שו"ע הרב כי על הרבים שבת שומרת וחותמים 'הפורש סוכת שלום' אך ליחיד אין ערבות שיישמר, ולכן אומרים 'ושמור צאתנו'. כ"ד שבט תשע"ו / 3 בפברואר 2016

אנו מתנצלים על כך, שבאמת לא הבחננו בכך שלא הזכרנו את נוסחת האשכנזים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה