שאלה: מהו זמן הדלקת הנרות הראוי לכתחילה, והאם יש חילוק בזמן זה בין ירושלים לשאר ערי ישראל?
תשובה: בגמרא במסכת יומא (פא:) למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שיש להוסיף מן החול על הקודש ביום הכפורים. כלומר, יש חובה להקדים ולקבל את קדושת יום הכיפורים עוד לפני שתשקע החמה. והוא הדין שחייבים להוסיף מן החול על הקודש בכל יום טוב (חג), וכן בימי שבת, הן בכניסתם והן ביציאתם.
ותוספת זו משמעותה מבחינה מעשית, שיש להזהר להדליק נרות שבת ולהזהר מעשיית כל מלאכה האסורה ביום השבת, עוד קודם זמן שקיעת החמה, ואין להמתין עד שקיעת החמה ממש, אף על פי שעד שתשקע החמה עוד לא נכנסה השבת ועדיין יום שישי הוא. וכן יש לנהוג במוצאי שבת, שאסור לעשות מלאכה מיד סמוך לצאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד שיעור זמן כלשהו, (וכפי שנהגו לכתוב זמן צאת השבת בלוחות השנה). וכן פסקו להלכה רוב רבותינו הראשונים, וכן פסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, וכן המנהג בכל תפוצות ישראל.
והנה מעיקר הדין, שיעור זמן זה שיש להקדים להדליק נרות בסמוך לכניסת השבת, שיעורו בכל שהוא, כלומר, אין שיעור לזמן זה ודי ברגע אחד (כמו דקה אחת) סמוך לשקיעת החמה, ומכל מקום המנהג ברוב המקומות להזהר לכתחילה להדליק נרות ולפרוש מכל מלאכה כעשרים דקות לפני שקיעת החמה, מכמה וכמה סיבות. וכן נוהגים לשער זמן כניסת השבת בלוחות השנה, כעשרים דקות לפני שקיעת החמה.
והגאון המשנה ברורה כתב, שמכיון שאין הכל בקיאים לשער זמן שקיעת החמה, על כן יש להחמיר זמן ארוך יותר להדליק נרות בערב שבת. ויסוד דבריו מדברי מרן השלחן ערוך שכתב שמי שאינו בקי בשיעור זה, ידליק בעוד שהשמש בראשי האילנות. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל העיר על דבריו, שבזמנינו שמצוי אצל הכל שעון, וגם מכוונים אותו מדי פעם על פי הרדיו וכיוצא בזה, אין לחוש לזה כל כך, ויש להקל אף לכתחילה עד שיעור עשרים דקות קודם שקיעת החמה.
ובעיר הקודש ירושלים תובב"א, נהגו להכריז על כניסת השבת כארבעים דקות לפני השקיעה, ואומרים שנהגו כן על פי תקנה משנים קדמוניות. אולם באמת אין הדבר כן, כי מנהג זה, הוא מנהג שנתחדש על פי הוראת רבני האשכנזים בירושלים, אבל הספרדים לא נהגו בזה כלל ועיקר, וכל גאוני הספרדים בירושלים לא נהגו כן, אלא אף בירושלים היו מדליקים נרות כעשרים דקות בערך לפני שקיעת החמה.
ולכן, גם בירושלים, אין הספרדים מחוייבים למנהג זה, והם רשאים להמשיך בהכנות לשבת עד כעשרים דקות קודם השקיעה. וגם מי שנהג עד כה על פי ה"צפירה" שעושים בירושלים ובערים הסמוכות לה והנגררות אחריה, (כמו פתח תקוה, שהוקמה על ידי רבי יואל משה סלומון מבני ירושלים, ושמחמת כן כל מנהגיה מיוסדים על מנהגי ירושלים, וכן השכונות החדשות בבית שמש), ונזהר להכניס את השבת ארבעים דקות קודם השקיעה, מפני שחשב שכך הדין מחייב, רשאי לבטל מנהגו ולהדליק נרות כעשרים דקות לפני השקיעה.
אולם יש להזהר כמה שאפשר להכניס את השבת בנחת, מתוך חשיבה מוקדמת שלא יכנסו לשבת בבהלה, ובזה עלולים לבא גם כן לידי כעס. לכן, אף על פי שזמן ההדלקה הוא כעשרים דקות לפני השקיעה, מכל מקום נכון לחשב הזמן נכון מצד ההכנות לשבת, כדי שיכניסוה בנחת ולא יבואו חלילה לידי כעס ומחלוקת.
ולסיכום: זמן הדלקת הנרות הראוי והנכון בכל מקום, הוא כעשרים דקות לפני שקיעת החמה. אולם יש להזהר לתכנן את ההכנות לשבת, כך שלא יבואו לידי כעס ולחץ סמוך לשקיעת החמה.
