שאלה: כשמניח אדם תפילין בבוקר, האם צריך מן הדין להסיר את שעון היד בכדי שלא תהיה חציצה בין התפילין ליד, או שאין צורך להקפיד על כך?
תשובה: במשנה במסכת מגילה (כד:) מבואר, שחציצה (דבר שמפריד בין התפילין לאדם), פוסלת בתפילין, והמניח את התפילין על בגדיו לא יצא ידי חובתו. וכתב רבינו הרא"ש, כי איסור חציצה בתפילין של יד נלמד מהפסוק, שנאמר "והיה לך לאות על ידך", שלא יהיה דבר חוצץ בין התפילין לידך. והביא סימוכין ללימוד זה.
אולם יש מקום לדון אם דין זה נוהג גם במקום שרצועות התפילין נמצאות שמה, או שדוקא במקום שהבית של התפילין מונח, שם יש להקפיד שלא תהיה שום חציצה בין היד לתפילין, אבל במקום הרצועות, אין דין חציצה כלל.
דברי הרשב"א
ואמנם כתב רבינו הרשב"א בתשובה, שאין איסור חציצה נוהג בתפילין אלא במקום הקציצה, (כלומר הבית של התפילין שבו מונחות הפרשיות), אבל ברצועות אין דין חציצה נוהג. אלא שסיים, שאינו כותב כן אלא להלכה, אבל למעשה יש ללכת אחר המנהג שנזהרים שלא תהיה חציצה אף במקום הרצועות.
הרמ"א, קושית המגן אברהם, והסבר מרן זצ"ל
והרמ"א בהגהת השלחן ערוך (סימן כז) הביא את דברי הרשב"א שאין דין חציצה נוהג אלא בבית של התפילין, אבל ברצועות לא שייך דין חציצה. והקשה עליו המגן אברהם שהרי מקור הלכה זו היא מהרשב"א, והרשב"א עצמו סיים שאינו כותב אלא להלכה, אבל למעשה יש להזהר שלא תהיה חציצה אף במקום הרצועות, ואם כן כיצד כותב הרמ"א דין זה להלכה? ותירץ המגן אברהם, שסובר הרמ"א, שלא כתב הרשב"א שיש להזהר, אלא בהנחת התפילין על גבי בגד ממש, אבל בחציצה מועטת, כגון שכרוכה לו איזו רצועה על ידו, אין חשש חציצה בזה. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף לתרץ, על פי מה שכתבו כמה מגדולי הפסוקים, שכל מקום שמצינו לגאון שכתב דין להלכה ולא למעשה, אין זאת אלא מפני ענותנותו, אבל באמת יש מקום להתחשב בדבריו אף למעשה. ולפי זה בודאי שיש להקל לכרוך את רצועות התפילין על גבי שעון היד.
דברי שאר הפוסקים
אולם הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא כתב, שאף ברצועות שייך דין חציצה, ומכל מקום כתב שאין לחוש בזה אלא דוקא בכריכה הראשונה של הרצועות, שהיא סמוכה למקום הבית של התפילין, אבל מדבריו מבואר שגם הוא מודה לעצם דברי הרמ"א, שבשאר הכריכות של הרצועה אין לחוש לחציצה מועטת. וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר ועוד מן הפוסקים, ויש בזה אריכות בדברי ראיות וסברות בדבריהם. ואיך שיהיה, לענין שעון יד שהוא מונח אחר שבעת הכריכות שעל הזרוע, בודאי שמעיקר ההלכה יש להקל בזה שלא לחוש לחציצה.
פגישת מרן עם הרב מטשיבין
והגאון רבי דוב בעריש וינפלד מטשיבין, שהיה מגדולי רבני ירושלים בדור שלפנינו, כתב בספרו להחמיר בזה. וכשפגשו פנים אל פנים מרן רבינו הגדול זצוק"ל בימי צעירותו, העיר את תשומת לבו למה שכתב בזה בספרו יביע אומר, להקל בחציצה שעל ידי שעון היד לגבי תפילין, והגאון ז"ל אמר לו שגם הוא סובר להקל בזה, ומתחילה כתב להחמיר מפני שחשב שהשעון מונח למעלה בזרוע במקום הכריכות הראשונות, אבל באמת גם הוא מודה שלדינא יש להקל בזה כל שהשעון מונח סמוך לפרק כף היד אחר הכריכות שעל הזרוע.
ולכן להלכה, המחמיר להסיר את שעון היד מזרועו בעת הנחת התפילין תבא עליו ברכה, וכן היה נוהג מרן רבינו זצ"ל, אולם מן הדין אין צורך להסיר את שעון היד בשעת הנחת התפילין, כי לא שייך דין חציצה במקום זה.
ומאחר והזכרנו את הרב מטשיבין, נוכל להזכיר, שמעשה היה לפני יותר משישים שנה, שישב אחד הרבנים בסמוך לרב מטשיבין בשעת לימודו, והיה מונח שם ספר "יביע אומר" של מרן זצ"ל. אמר אותו רב להגאון מטשיבין, "לדעתי, המחבר יביע אומר יהיה אחד מגדולי הדור", אמר לו הרב מטשיבין, "לדעתי כבר עתה הוא אחד מגדולי הדור"!
