הלכה ליום רביעי ב' סיון תשפ"ב 1 ביוני 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נסים חי בן דוד ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

שימוש ב"פומפייה" בחג

שאלה: אני מעוניינת להכין חביתות ירק מתפוחי אדמה בחג השבועות. האם מותר להכינן בחג?

תשובה: ביארנו כבר, שאסור לעשות מלאכה ביום טוב (כלומר בחג), כשם שאסור לעשות מלאכה בשבת, חוץ ממלאכה הנקראת "מלאכת אוכל נפש", שהיא מלאכה המיועדת להכנת מאכלים לכבוד החג, שהתירה התורה לעשותן. כגון, בישול, טיגון, וכיוצא בזה.

מלאכות שאסור לעשותן ביום טוב
יש מלאכות שאף על פי שהן מיועדות ל"אוכל נפש", בכל זאת אסור לעשותן ביום טוב. ולמשל, אסור לאדם לקצור שדהו או לבצור כרמו בחג, וכן אסור לקטוף פירות מן האילנות ביום טוב, אפילו שעושה כן על מנת להשתמש בחטים או בענבים למאכל ביום טוב עצמו. וכן אסור לאדם לעמר ולדוש את התבואה ביום טוב, וכן אסור לברור ביום טוב, ואסור לטחון ביום טוב, וכפי שנבאר.

הטעם שהמלאכות הללו אסורות
נחלקו הפוסקים, אם המלאכות הללו שהזכרנו שאסור לעשותן ביום טוב, נאסרו מן התורה, או שרבותינו גזרו שלא לעשותן.

כי יש אומרים, שהטעם שאסור לקצור פירות ולבצור ענבים ביום טוב, הוא מפני שדרכם של בני האדם, לקצור את כל השדה בבת אחת, וכן לבצור את כל הכרם בבת אחת, ולכן אסרו חכמים לקצור ולבצור ביום טוב, כדי שלא יבוא אדם לידי טרחה יתירה ביום טוב. ולפיכך, אין איסור בעשיית המלאכות שהזכרנו, אלא מדרבנן (מדברי רבותינו), ולא מן התורה.

ולעומתם יש אומרים שמלאכות אלו נאסרו מן התורה ביום טוב. ובתלמוד ירושלמי הסמיכו זאת רבותינו על הפסוקים (כלומר, הביאו מקור לאיסור עשיית מלאכות אלו מן הפסוקים ממש).

דברי התלמוד ירושלמי
מדברי הירושלמי נוכל ללמוד את כללי הדברים, אילו הן המלאכות שמותר לעשותן, ואילו הן המלאכות שאסור לעשותן, וכך אמרו בירושלמי:

נאמר בתורה, "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם", ומיד לאחר מכן נאמר בתורה "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת", ללמדינו, שלא כל מלאכת "אוכל נפש" הותרה ביום טוב, אלא רק מ"שימור ואילך". ו"שימור", הוא שמירת המצות, של יחמיצו בשעה שהן בצק. כלומר מזמן לישת הבצק והלאה, מותר לעשות כל מלאכה לצורך אוכל נפש, אבל מלאכות שנערכות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב.

לפיכך, לישת הבצק, אף על פי שהיא אסורה בשבת, ביום טוב היא מותרת, וכן טיגון ובישול וכיוצא בזה, מותר לעשותן ביום טוב. אבל מלאכות קצירה, או דישה או סחיטה או ברירה, שהן מלאכות שנעשות לפני הלישה, אסור לעשותן ביום טוב, כפי שהן אסורות בשבת.

שימוש בפומפייה
לאור מה שלמדנו, נוכל ללמוד לגבי הכנת קציצות ירק (לטקס) ביום טוב, שהאשה לוקחת תפוחי אדמה, וגוררת אותם על ידי מורג חרוץ (פומפיה), ואחר כך עושה מהם עיסה ומטגנת קציצות. ולכאורה היה נראה שאסור לעשות כן ביום טוב, משום שגרירת הירקות על ידי כלי המיוחד לכך, דומה למלאכת טוחן האסורה בשבת, ומלאכה זו אסורה גם ביום טוב, שהרי היא בכלל המלאכות הבאות לפני לישת הבצק, (כאשר טוחנים את החטים לעשות מהן קמח).

אולם למעשה מותר לגרור ביום טוב ירקות לצורך טיגון וכדומה, מפני שהיקלו חכמים בדבר במטחנה או פומפייה פרטית שיש בבתים, מפני שאין דרך (אין רגילות) לגרור הרבה ירקות במגררת כזו, אלא מעט לפי מה שיש בו צורך ליום טוב עצמו. ומאחר ואי אפשר לגרור את הירקות מראש, שהרי טעמם מתקלקל לאחר יום, לכן יש להקל בדבר.

ולסיכום: מותר לגרור ירקות במגררת מיוחדת ביום טוב, כאשר הפעולה חיונית ביום טוב, כמו גרירת תפוחי אדמה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ניתן לגזור מכך כי כל מה שנועד לצורך בישול מותר? ד' סיון תשפ"ב / 3 ביוני 2022

הסברנו את הדברים היטב, יש דברים המותרים, ויש שאסורים למרות שהם לצורך מאכלים. למשל, אסור לנפות קמח.

לגבי שימוש בפומפייה- בשבת אסור בכלל נכון? ב' סיון תשפ"ב / 1 ביוני 2022

נכון. בשבת אף פעם אי אפשר להקל בשימוש בפומפיה.

כאשר יום טוב חל במוצאי שבת קודש , ולדוגמא מוצאי שבת זה בשעה 20:00 , האם אשה יכולה אחרי צאת שבת להגיד ברוך המבדיל בין קודש לקודש , ולחכות עד שהבעל יגיע בשעה 21:00 לבית , ואז לפני הקידוש להדליק נרות של יום טוב בברכה ?? או שמוכרחה להדליק מיד בצאת השבת ?? ב' סיון תשפ"ב / 1 ביוני 2022

יכולה לנהוג כן. וכך נהגה הרבנית אשת מרן זצ"ל. 

שמענו מהראשון לציון הגאון הגדול הרב יצחק יוסף שליטא שמותר להשתמש בסלייסר בשבת כך הוא אמר בלווין לפני מספר שבועות,האם כל גם לדעת מור אביו זצ"ל ומה זה שונה מפומפייה? י"ב אלול תשע"ח / 23 באוגוסט 2018

יש בזה מחלוקת. ומרן זצ"ל לא חיוה דעתו בזה. ויש אומרים שהוא מותר משום שאינו טוחן. ואולי זו דעתו של הגאון הראש"ל שליט"א. אבל פומפיה ממש טוחנת את מה שגוררים עליה.

האם מותר מותר להשתמש במצקת מחוררת בשבת או ביום טוב? ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

אין להשתמש בה, לא בשבת ולא ביום טוב. מפני שהוא כלי מיוחד לברירה. ובכלי כזה אסור להשתמש אפילו ביום טוב כמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן קי.

בחזון עובדיה "יום טוב" בנושא שימוש בפומפייה כתב בלשון "לשנות קצת ביום טוב מיום חול" ג' סיון תשע"ח / 17 במאי 2018

מרן זצ"ל בחזון עובדיה יום טוב עמוד עא, מדבר בגרירת גבינה, וכתב שנכון לעשות כן בשינוי קצת, משום שאפשר לעשות כן ערב יום טוב. ואנו דברנו בדבר שאי אפשר לגררו בערב יום טוב מפני שהוא מפיג טעם, כמו תפוחי אדמה.

לגבי איזה מאכל אסרו חז"ל ברירה ביום טוב? א' סיון תשע"ח / 15 במאי 2018

בשלחן ערוך סימן תק"י מבוארים דיני ברירה ביום טוב. והכלל הוא שביום טוב, כאשר אדם אוכל, מותר לו לברור באיזו צורה שנח לו יותר. שאם הפסולת מרובה, יוציא הפסולת. וכן להיפך. אבל עדיין יש אופנים שברירה אסורה לגמרי, כמו שמבואר בשלחן ערוך סימן תקו, ולכן אסור לנפות קמח ביום טוב. וכמו שמבואר שם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מאכל) חלב......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה


אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה