הלכה ליום שלישי ח' אייר תשפ"ה 6 במאי 2025

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

נואל בן מרים ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

חדש אסור מן התורה

לפני חמש שנים ביארנו בהלכה יומית מקצת הלכות הנוגעות לאיסור "חדש", ומאחר ואנו עומדים כמעט חודש לאחר חג הפסח, אנו מוצאים לנכון לחזור וללמוד הלכות אלה.

דין "חדש"
נאמר בתורה (ויקרא, כג): "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן, וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה' לִרְצֹנְכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן, וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה".

וביאור הדברים, שצונו ה' יתברך, שכל היבול החדש של חמשת מיני דגן (חטה, שעורה, שבולת שועל, כוסמין ושיפון), שנוצר לפני חג הפסח, אסור יהיה לאכול ממנו עד ליום ט"ז ניסן, שהוא יום לאחר יום טוב (חג) ראשון של פסח (וזהו שנאמר "ממחרת השבת", כלומר ממחרת יום טוב ראשון של פסח).

ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו מקריבים ביום זה את קרבן העומר, ומשעה שהקריבו את הקרבן, היו מותרים לאכול מן התבואה החדשה שנוצרה לפני חג הפסח, ובזמן הזה שאין לנו בית המקדש, אסור לאכול מן התבואה החדשה, עד ליל י"ז בניסן (ובחוץ לארץ עד ליל י"ח בניסן). (סוכה דף מא.).

דין "חדש" בזמן הזה, בחוץ לארץ, ובתבואה של גויים
ובגמרא במסכת מנחות (דף סח.) מבואר, שאיסור "חדש" נוהג מן התורה גם בזמן הזה.

ובמסכת קדושין (לו.) וכן במשנה במסכת ערלה מבואר, שאיסור "חדש" נוהג הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. ובתלמוד ירושלמי (הובא בתוספות קדושין לז.) מבואר, שאיסור חדש נוהג הן בתבואה של ישראל (יהודים) והן בתבואה של הגויים.

הזמן הקובע אם הדגן הוא "חדש"
למדנו אם כן, שכל החטים והשעורים שנוצרו לפני חג הפסח, אסור לאוכלם עד שיגיע ליל י"ז בניסן. והזמן שקובע אם החטים "נוצרו" לפני חג הפסח, או לאחר חג הפסח, הוא זמן ההשרשה של הזרעים, כלומר, משעה שזורעים את הזרעים, חולף זמן מה עד שהם משרישים בקרקע, (ונחלקו הפוסקים כמה הוא שיעור השרשה, שדעת התרומת הדשן שלאחר שלושה ימים כבר השרישו הזרעים, ודעת הגדול מרבבה והגר"א ועוד, שהזרעים משרישים רק לאחר שבועיים מזמן הזריעה). ומשעה שהשרישו הזרעים בקרקע, הרי החטים קיימות כבר בעולם.

ולפיכך, חטה שנזרעה בראש חודש אדר, וגדלה בקרקע, ונקצרה בחודש אייר, או סיון, הרי מותר לאוכלה, כי זמן ההשרשה היה לפני חג הפסח, וביום י"ז בניסן היא הותרה באכילה.

אבל חטים שזרעו אותם לאחר הפסח, ולדוגמא, מחודש אייר והלאה, וקצרו אותם לפני חג הפסח הבא, הרי אסור לאוכלם עד ליל י"ז בניסן.

ובארץ ישראל, בדרך כלל זורעים את החטים לפני חג הפסח, והן נקצרות לאחר חג הפסח, וכשהן מגיעות לצרכנים, הרי הן מותרות, כי עבר עליהן חג הפסח. אבל בחוץ לארץ, יש הרבה מקומות שזורעים את החטים לאחר חג הפסח, וקוצרים אותן בחודש חשון, ואסור לאכול מהן עד שיעבור עליהן חג הפסח כמו שכתבנו.

ובזמן שהיה מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל רב ראשי לישראל, בא בדברים בענין זה עם שר המסחר, כדי שמדינת ישראל תרכוש מארצות הברית חטה מתוצרת שעבר עליה חג הפסח בלבד, ולא יביאו ארצה סחורה חדשה שלא עבר עליה החג, מפני איסור "חדש". ובדרך כלל הדברים אמנם נעשו כראוי, וכל החטה שיובאה ארצה היתה מתוצרת "ישנה" שעבר עליה הפסח.

ובהלכה הבאה נכתוב כיצד יש לנהוג למעשה בענין זה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה