הלכה ליום שני ל' ניסן תשפ"א 12 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורה בת לאה

רפואה שלימה, רפואת הנפש ושמחה

הוקדש על ידי

צאצאיה

טעמי המצוות

בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:), אמר רבי יצחק, מפני מה לא נתגלו טעמי התורה?, מפני שבשתי מצוות נתגלו טעמי התורה, ונכשל בהם גדול העולם שלמה המלך. שנאמר בתורה (דברים יז)  לגבי מלך ישראל: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים - וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס", כלומר, אסור למלך ישראל להרבות לו סוסים, כדי שלא יכשל ויחזיר את עם ישראל למצריים לשם סחורה וריבוי הסוסים. וכן נאמר בתורה: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים - וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ", כלומר, אסור למלך ישראל לישא נשים רבות, כדי שלא יכשל ויסור לבבו מה', מחמת ריבוי הנשים.

הנה שתי מצוות שנתבארו טעמיהן בפירוש בתורה, ובסופו של דבר, בשתי המצוות הללו נכשל שלמה המלך, שהרבה לו סוסים, וכן נשא נשים רבות, מפי שאמר שלמה המלך, אני ארבה סוסים, ולא אשיב את העם מצריימה! וכן אמר, אני ארבה נשים, ולא יסור לבבי מעם ה'! ובסופו של דבר נאמר (מלכים א פרק יא): "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו", וכן נאמר בנביא, שנכשל שלמה בענין הסוסים, שנאמר, "ותצא מרכבה ממצרים" וכו'.

ובאמת כל מה שאנו מחפשים לידע טעמי המצוות, זהו רק מתוך חיבתינו לקיום המצוות, ולקיים את המצוה בהידור ובשלימות, אבל אין אנו מכוונים במצוות לתועלתינו, אלא הכוונה העילאית הינה לקיום רצון ה' וגזרתו בלבד. וכמו שכתב רש"י בפירושו על התורה (ויקרא א, ט), שקיום המצוות בא לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

וכן כתב בזה הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (עין יצחק ח"א עמוד קסט), וביאר את הדברים יותר, על פי דברי המהר"ל מפראג (תפארת ישראל פ"ו), כי כל טעמי המצוות שאנו לומדים אותם, אינן אלא התוצאות הטובות היוצאות ממעשה המצוות, אבל אינן סיבות לקיום המצוות. כלומר, בין שאר המעלות היוצאות מקיום המצוות, כלולים גם הטעמים המבוארים בדברי חז"ל והמפרשים, וכמו שכתב מרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קפא), שיש לנו לבקש טעמים למצוות ככל שנוכל, אלא שאין לקיים את המצוות רק מחמת הטעם. אבל טעמים אלה, אינן שורשי המצוות, כלומר, אינן הסיבה למצוות, אלא תוצאות טובות היוצאות מן המצוה.

ולסיכום, יש לקיים את המצוות מאחר וכך ציונו אבינו מלכינו ה' יתברך, ולא מן הטעם האמור במפרשים. אך טוב לדעת את טעמי המצוות, כי הידיעה גורמת לנו לקיים את המצוות באהבה ובחיבה יתירה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שהרהר ספירת העומר למחרת יכול לספר בברכה שמה הרהר כדיבור דמי ושמה כול יום מצווה בפני עצמה מרן דיבר על זה ? א' אייר תשפ"א / 13 באפריל 2021

למיטב ידיעתי, מרן זצ"ל לא כתב בזה. אבל בספרו חזון עובדיה יום טוב דן לגבי מי שספר על ידי כתיבה, ופסק שנחשב כאילו ספר, מפני שכתיבה היא יותר מהרהור, שהרי מרן פסק בש"ע שאין צורך בברכות התורה אם מהרהר בדברי תורה, אבל אם כותב צריך ברכות התורה. ומשמע מדבריו שבהרהור לבד לא היה ממשיך לספור בברכה.

אדם שלא אמר רצה בסעודה שניה או ראשונה בשבת ונזכר אחרי שעתייים שהוא כבר רעב מאותו אכילה יחזור להגיד ברכת מזון או כיון שעבר זמן עיכול לא יברך ל' ניסן תשפ"א / 12 באפריל 2021

כבר לא יוכל לחזור לברך והפסיד ברכת המזון. 

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה