הלכה ליום שני ל' ניסן תשפ"א 12 באפריל 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורה בת לאה

רפואה שלימה, רפואת הנפש ושמחה

הוקדש על ידי

צאצאיה

טעמי המצוות

בגמרא במסכת סנהדרין (דף כא:), אמר רבי יצחק, מפני מה לא נתגלו טעמי התורה?, מפני שבשתי מצוות נתגלו טעמי התורה, ונכשל בהם גדול העולם שלמה המלך. שנאמר בתורה (דברים יז)  לגבי מלך ישראל: "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים - וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס", כלומר, אסור למלך ישראל להרבות לו סוסים, כדי שלא יכשל ויחזיר את עם ישראל למצריים לשם סחורה וריבוי הסוסים. וכן נאמר בתורה: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים - וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ", כלומר, אסור למלך ישראל לישא נשים רבות, כדי שלא יכשל ויסור לבבו מה', מחמת ריבוי הנשים.

הנה שתי מצוות שנתבארו טעמיהן בפירוש בתורה, ובסופו של דבר, בשתי המצוות הללו נכשל שלמה המלך, שהרבה לו סוסים, וכן נשא נשים רבות, מפי שאמר שלמה המלך, אני ארבה סוסים, ולא אשיב את העם מצריימה! וכן אמר, אני ארבה נשים, ולא יסור לבבי מעם ה'! ובסופו של דבר נאמר (מלכים א פרק יא): "וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה, נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם ה' אֱלֹקיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו", וכן נאמר בנביא, שנכשל שלמה בענין הסוסים, שנאמר, "ותצא מרכבה ממצרים" וכו'.

ובאמת כל מה שאנו מחפשים לידע טעמי המצוות, זהו רק מתוך חיבתינו לקיום המצוות, ולקיים את המצוה בהידור ובשלימות, אבל אין אנו מכוונים במצוות לתועלתינו, אלא הכוונה העילאית הינה לקיום רצון ה' וגזרתו בלבד. וכמו שכתב רש"י בפירושו על התורה (ויקרא א, ט), שקיום המצוות בא לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים.

וכן כתב בזה הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א (עין יצחק ח"א עמוד קסט), וביאר את הדברים יותר, על פי דברי המהר"ל מפראג (תפארת ישראל פ"ו), כי כל טעמי המצוות שאנו לומדים אותם, אינן אלא התוצאות הטובות היוצאות ממעשה המצוות, אבל אינן סיבות לקיום המצוות. כלומר, בין שאר המעלות היוצאות מקיום המצוות, כלולים גם הטעמים המבוארים בדברי חז"ל והמפרשים, וכמו שכתב מרן הבית יוסף (יורה דעה סימן קפא), שיש לנו לבקש טעמים למצוות ככל שנוכל, אלא שאין לקיים את המצוות רק מחמת הטעם. אבל טעמים אלה, אינן שורשי המצוות, כלומר, אינן הסיבה למצוות, אלא תוצאות טובות היוצאות מן המצוה.

ולסיכום, יש לקיים את המצוות מאחר וכך ציונו אבינו מלכינו ה' יתברך, ולא מן הטעם האמור במפרשים. אך טוב לדעת את טעמי המצוות, כי הידיעה גורמת לנו לקיים את המצוות באהבה ובחיבה יתירה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אדם שהרהר ספירת העומר למחרת יכול לספר בברכה שמה הרהר כדיבור דמי ושמה כול יום מצווה בפני עצמה מרן דיבר על זה ? א' אייר תשפ"א / 13 באפריל 2021

למיטב ידיעתי, מרן זצ"ל לא כתב בזה. אבל בספרו חזון עובדיה יום טוב דן לגבי מי שספר על ידי כתיבה, ופסק שנחשב כאילו ספר, מפני שכתיבה היא יותר מהרהור, שהרי מרן פסק בש"ע שאין צורך בברכות התורה אם מהרהר בדברי תורה, אבל אם כותב צריך ברכות התורה. ומשמע מדבריו שבהרהור לבד לא היה ממשיך לספור בברכה.

אדם שלא אמר רצה בסעודה שניה או ראשונה בשבת ונזכר אחרי שעתייים שהוא כבר רעב מאותו אכילה יחזור להגיד ברכת מזון או כיון שעבר זמן עיכול לא יברך ל' ניסן תשפ"א / 12 באפריל 2021

כבר לא יוכל לחזור לברך והפסיד ברכת המזון. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה