הלכה ליום שלישי ט"ז אייר תשפ"ב 17 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימנו הישרה התמימה ואוהבת החסד

חנינה מיימון בת כמיסה ז"ל

ולהבדיל, לרפואה-שלמה ליעקב-עוזי בן חנינה,שהינו מחוסר-הכרה זה מס' חודשים.

הוקדש על ידי

הבת, ימית

תספורת בליל ל"ד לעומר בשנה זו (תשפ"ב)

ביום חמישי הקרוב (מיום רביעי בלילה, ליל חמישי), יחול יום ל"ג לעומר. ולמחרתו ביום שישי, יחול יום ל"ד לעומר.

איסור תספורת, עד מתי?
כבר ביארנו, שבימי ספירת העומר, אסור לאדם להסתפר או להתגלח, וכן נוהגים בימים אלה כמה מנהגי אבלות כמו שביארנו.

והסברנו, שלמנהג האשכנזים, נוהגים בכל מנהגי האבלות הללו, רק עד ליום ל"ג לעומר, כלומר, יום חמישי הבא עלינו לטובה, שמאותו יום, קבלה בידם, שהפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא. אולם למנהג הספרדים ובני עדות המזרח, אין להקל בזה אלא מיום ל"ד לעומר בבוקר, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שרק מיום ל"ד לעומר בבוקר, רשאים להסתפר.

מקצת היום ככולו
כלל בידינו, בהלכות אבלות (ביורה דעה סימן שצה), ש"מקצת היום ככולו", כלומר, משעה שעבר מקצת מן היום האחרון לאבלות, אין עוד חובה לנהוג במנהגי האבלות. ולדוגמא, מי שנוהג (לא אליכם) שבעת ימי אבלות על אחד מקרוביו שנפטר, הרי ביום השביעי לימי השבעה, הוא יושב בשעות הבוקר על גבי הקרקע, ונוהג כל מנהגי האבלות, שאינו נועל נעלי עור וכדומה, ולאחר מכן שמתפללים שחרית, עומדים המנחמים, ואומרים לו פסוקי נחמה והוא קם מן האבלות.

וכן לענין מנהגי האבלות בימי ספירת העומר, כלל בידינו, "מקצת היום ככולו", ולפיכך, למנהג האשכנזים, אף על פי שיש לנהוג אבלות עד ליום ל"ג לעומר, כולל ל"ג לעומר עצמו, בכל זאת, מאחר וחלפו כמה דקות מיום ל"ג לעומר, הרי "מקצת היום ככולו", ושוב אין חובה לנהוג במנהגי האבלות. וכן למנהג הספרדים, שמפסיקים ממנהגי האבלות ביום ל"ד לעומר, אין צורך להמתין עד שיחלוף יום ל"ד לעומר כולו, אלא די בכך שעבר מקצתו, ו"מקצת היום ככולו", ולכן, ביום ל"ד לעומר בבוקר אחר התפלה, כבר רשאים להסתפר.

מקצת היום ככולו, כבר מהלילה?
ונחלקו רבותינו הראשונים, האם כלל זה של "מקצת היום ככולו", חל כבר מהלילה, כלומר, אדם היושב שבעה על אחד מקרוביו, האם לאחר שיחלפו כמה דקות מליל היום השביעי, כבר יוכל לקום מן האבלות, או שכלל זה שייך דוקא ביום עצמו. ולהלכה, פסק מרן הבית יוסף, כדעת רוב הראשונים, שמקצת היום ככולו שייך דוקא ביום. ולכן מנהגינו, שקמים מן האבלות דוקא ביום השביעי ממש, ולא בליל שביעי.

ולגבי ימי הספירה, גם כן נחלקו בזה הפוסקים, שלדעת הפרי חדש, אף על פי שלגבי אבלות ממש, אנו פוסקים שמקצת היום ככולו שייך דוקא ביום, מכל מקום, לגבי מנהגי האבלות בימי הספירה, יש להקל בזה כבר מהלילה. וכן פסקו עוד מגדולי האחרונים. אולם מרן השלחן ערוך החמיר בדין זה אף בימי הספירה, וכתב שאין להסתפר אלא מיום ל"ד ממש.

ובכל זאת פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבשעת הדחק, יש לסמוך בזה על דברי הפוסקים שיש לחשב מקצת היום ככולו כבר מן הלילה.

לפיכך, בשנה כמו השנה שאנו עומדים בה  (תשפ"ב), שחל יום ל"ד לעומר ביום שישי הקרוב, וקשה מאד להסתפר ביום שישי שהוא ערב שבת, שהרי כולם הולכים אצל הספרים שיספרו אותם ביום זה, ולפיכך, אפשר להקל בדבר, ולהסתפר כבר מליל ל"ד לעומר כשיש צורך בדבר.

וכן לענין נשואין, שאסור לישא אשה בימי הספירה, ובכל זאת בשנה זו מותר לישא אשה כבר מליל ל"ד לעומר, שאם לא כן יתעכבו הנשואין עד לאחר יום השבת.

ולסיכום: בשנה כמו שנה זו, שיום ל"ד לעומר יחול ביום שישי, בשעת הדחק, יש להקל להסתפר או לישא אשה כבר מליל ל"ד לעומר, כלומר, ביום חמישי בלילה. ולמנהג האשכנזים בלאו הכי יש להקל בזה כבר מיום ל"ג לעומר בבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ערב טוב,
היום אמרתי בספירת העומר ארבעה ושלושים יום במקום שניים ושלושים יום,
האם אני צריך לברך שוב מחדש כולל לדם יחוד. ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

עליך לברך שוב. לשם יחוד לא חייבים לומר, אך טוב שתחזור לומר. 

שלום רב ויישר כח,
מתי מותר לשמוע שירים ? יום חמישי ל״ג או יום שישי ל״ד לעומר ? ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

בשמיעת מוזיקה נוהגים להקל מליל ל"ג לעומר.

בלונדוו מתפללים ערבית מוקדם האם אפשר כבר אז להסתפר?
ישר כח ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

אין להסתפר עד אחר צאת הכוכבים. לא אחרי התפילה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה