הלכה ליום שלישי ט"ז אייר תשפ"ב 17 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אימנו הישרה התמימה ואוהבת החסד

חנינה מיימון בת כמיסה ז"ל

ולהבדיל, לרפואה-שלמה ליעקב-עוזי בן חנינה,שהינו מחוסר-הכרה זה מס' חודשים.

הוקדש על ידי

הבת, ימית

תספורת בליל ל"ד לעומר בשנה זו (תשפ"ב)

ביום חמישי הקרוב (מיום רביעי בלילה, ליל חמישי), יחול יום ל"ג לעומר. ולמחרתו ביום שישי, יחול יום ל"ד לעומר.

איסור תספורת, עד מתי?
כבר ביארנו, שבימי ספירת העומר, אסור לאדם להסתפר או להתגלח, וכן נוהגים בימים אלה כמה מנהגי אבלות כמו שביארנו.

והסברנו, שלמנהג האשכנזים, נוהגים בכל מנהגי האבלות הללו, רק עד ליום ל"ג לעומר, כלומר, יום חמישי הבא עלינו לטובה, שמאותו יום, קבלה בידם, שהפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא. אולם למנהג הספרדים ובני עדות המזרח, אין להקל בזה אלא מיום ל"ד לעומר בבוקר, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שרק מיום ל"ד לעומר בבוקר, רשאים להסתפר.

מקצת היום ככולו
כלל בידינו, בהלכות אבלות (ביורה דעה סימן שצה), ש"מקצת היום ככולו", כלומר, משעה שעבר מקצת מן היום האחרון לאבלות, אין עוד חובה לנהוג במנהגי האבלות. ולדוגמא, מי שנוהג (לא אליכם) שבעת ימי אבלות על אחד מקרוביו שנפטר, הרי ביום השביעי לימי השבעה, הוא יושב בשעות הבוקר על גבי הקרקע, ונוהג כל מנהגי האבלות, שאינו נועל נעלי עור וכדומה, ולאחר מכן שמתפללים שחרית, עומדים המנחמים, ואומרים לו פסוקי נחמה והוא קם מן האבלות.

וכן לענין מנהגי האבלות בימי ספירת העומר, כלל בידינו, "מקצת היום ככולו", ולפיכך, למנהג האשכנזים, אף על פי שיש לנהוג אבלות עד ליום ל"ג לעומר, כולל ל"ג לעומר עצמו, בכל זאת, מאחר וחלפו כמה דקות מיום ל"ג לעומר, הרי "מקצת היום ככולו", ושוב אין חובה לנהוג במנהגי האבלות. וכן למנהג הספרדים, שמפסיקים ממנהגי האבלות ביום ל"ד לעומר, אין צורך להמתין עד שיחלוף יום ל"ד לעומר כולו, אלא די בכך שעבר מקצתו, ו"מקצת היום ככולו", ולכן, ביום ל"ד לעומר בבוקר אחר התפלה, כבר רשאים להסתפר.

מקצת היום ככולו, כבר מהלילה?
ונחלקו רבותינו הראשונים, האם כלל זה של "מקצת היום ככולו", חל כבר מהלילה, כלומר, אדם היושב שבעה על אחד מקרוביו, האם לאחר שיחלפו כמה דקות מליל היום השביעי, כבר יוכל לקום מן האבלות, או שכלל זה שייך דוקא ביום עצמו. ולהלכה, פסק מרן הבית יוסף, כדעת רוב הראשונים, שמקצת היום ככולו שייך דוקא ביום. ולכן מנהגינו, שקמים מן האבלות דוקא ביום השביעי ממש, ולא בליל שביעי.

ולגבי ימי הספירה, גם כן נחלקו בזה הפוסקים, שלדעת הפרי חדש, אף על פי שלגבי אבלות ממש, אנו פוסקים שמקצת היום ככולו שייך דוקא ביום, מכל מקום, לגבי מנהגי האבלות בימי הספירה, יש להקל בזה כבר מהלילה. וכן פסקו עוד מגדולי האחרונים. אולם מרן השלחן ערוך החמיר בדין זה אף בימי הספירה, וכתב שאין להסתפר אלא מיום ל"ד ממש.

ובכל זאת פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבשעת הדחק, יש לסמוך בזה על דברי הפוסקים שיש לחשב מקצת היום ככולו כבר מן הלילה.

לפיכך, בשנה כמו השנה שאנו עומדים בה  (תשפ"ב), שחל יום ל"ד לעומר ביום שישי הקרוב, וקשה מאד להסתפר ביום שישי שהוא ערב שבת, שהרי כולם הולכים אצל הספרים שיספרו אותם ביום זה, ולפיכך, אפשר להקל בדבר, ולהסתפר כבר מליל ל"ד לעומר כשיש צורך בדבר.

וכן לענין נשואין, שאסור לישא אשה בימי הספירה, ובכל זאת בשנה זו מותר לישא אשה כבר מליל ל"ד לעומר, שאם לא כן יתעכבו הנשואין עד לאחר יום השבת.

ולסיכום: בשנה כמו שנה זו, שיום ל"ד לעומר יחול ביום שישי, בשעת הדחק, יש להקל להסתפר או לישא אשה כבר מליל ל"ד לעומר, כלומר, ביום חמישי בלילה. ולמנהג האשכנזים בלאו הכי יש להקל בזה כבר מיום ל"ג לעומר בבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ערב טוב,
היום אמרתי בספירת העומר ארבעה ושלושים יום במקום שניים ושלושים יום,
האם אני צריך לברך שוב מחדש כולל לדם יחוד. ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

עליך לברך שוב. לשם יחוד לא חייבים לומר, אך טוב שתחזור לומר. 

שלום רב ויישר כח,
מתי מותר לשמוע שירים ? יום חמישי ל״ג או יום שישי ל״ד לעומר ? ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

בשמיעת מוזיקה נוהגים להקל מליל ל"ג לעומר.

בלונדוו מתפללים ערבית מוקדם האם אפשר כבר אז להסתפר?
ישר כח ט"ז אייר תשפ"ב / 17 במאי 2022

אין להסתפר עד אחר צאת הכוכבים. לא אחרי התפילה.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה