הלכה ליום רביעי י"ד שבט תשפ"א 27 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אילן הלל הכהן בן רחל ז"ל

נפטר בטרם עת תהיה מיתתו כפרה על עונותיו. ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

הלכות ברכת הפירות

בהלכות הקודמות ביארנו שיש סדר לברכות. ולמשל, מי שבא לאכול תמרים ותפוחים, עליו להקדים ולברך על התמרים, מפני שהם משבעת המינים.

הקדימה בברכות – רק לכתחילה
כתב מרן הבית יוסף בשם הרשב"א, שכל מה שאמרנו שצריך להקדים ולברך על פרי מסוים, זהו דווקא "לכתחילה". כלומר כך יש לנהוג. אבל "בדיעבד", כלומר, אם טעה ובירך על המין השני, יצא ידי חובת ברכה, ויכול לאכול משניהם, במקרה שהברכות שוות.

ולדוגמא, אם היו לפניו שני מיני פירות, תפוחים ותמרים, ששניהם ברכתן שווה והיא "בורא פרי העץ", אף על פי שיש להקדים ולברך על התמר משום שהוא משבעת המינים, מכל מקום אם טעה ובירך על התפוח תחילה, יצא ידי חובת הברכה, ובברכת התפוח פטר גם את התמר.

אם אינו רוצה לאכול שני פירות
כתב רבינו ישראל איסרלן, (בעל ספר תרומת הדשן, שחי סמוך לדורו של מרן, ומרן בתשובתו חלק לו כבוד גדול, וכתב מרן החיד"א, שהיה לו למהר"י איסרלן, קבלה מעשית, ובעת צרה וצוקה הפליא לעשות והציל ישראל בחכמתו), שכל מה שאמרנו שפרי אחד קודם לחברו, או שברכה אחת קודמת לחברתה, זהו דוקא כאשר רוצה לאכול משניהם, אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם, מברך רק על זה שרוצה לאכול, אף על פי שגם השני מונח לפניו.

אם אין שני המינים לפניו
ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל הוסיף, שאפילו אם הוא רוצה לאכול משני המינים, אלא שאחד מהם אינו נמצא לפניו כעת, אינו חייב להמתין עד שיביאו לפניו את המין שמוקדם לברכה.

ולדוגמא אדם, שמונחים לפניו תפוחים ותמרים, והוא כלל אינו רוצה לאכול מהתמרים, הרי הוא רשאי לברך על התפוח בלבד, כיון שרק בו הוא מעוניין. ואם מונח לפניו כעת רק תפוח, והוא יודע שאחר כך יוגש גם תמר, גם כן הוא רשאי לברך על התפוח, ואינו מחוייב להמתין עד שיגיעו התמרים כדי להקדימם בברכה.

ולסיכום: כל מה שלמדנו שיש להקדים ברכת פרי אחד על פני חבירו, זהו רק "לכתחילה", אבל אם טעה אדם והקדים את הפרי המאוחר, יצא ידי חובת הברכה ואינו חוזר לברך שנית. וכל מה שלמדנו שיש להקדים פרי על פני חבירו, זהו רק באופן ששני הפירות מונחים כעת לפני המברך, והוא מעוניין לאכול משניהם, אבל אם פרי אחד לא מונח כעת לפניו, או שהוא אינו מעוניין בכלל לאכול ממנו, רשאי לברך על איזה פרי שירצה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה