הלכה ליום ראשון כ"ה שבט תשפ"א 7 בפברואר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם בן זוהרה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

פלוני

האם שלג הוא מוקצה בשבת – מעשה מהגאון רבי צבי פסח פראנק

שאלה: האם שייך איסור "מוקצה" בשלג היורד בשבת?

תשובה: כתב מרן הבית יוסף (סוף סימן שי), בשם השבלי הלקט, בשם רב צמח גאון, "מטר היורד בשבת, מותר לרחוץ ולשתות ממנו, אף על פי שלא היו עננים מאתמול". כלומר, אין איסור מוקצה בגשמים היורדים בשבת, וכל שכן שלא שייך איסור מוקצה על מי הגשמים שירדו עוד לפני כניסת השבת.

וכן מוכח עוד ממה שפסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן שלח), שמי שנתן כלי בביתו במקום שזולפים מי גשמים, מותר לטלטל את הכלי עם המים שבו. מוכח מכאן, שאין איסור מוקצה במי הגשמים.

[שורש הדבר שאנו דנים בכלל מצד איסור מוקצה במי הגשמים, הוא משום "נולד", וכגון ביצה שנולדה בשבת, שאסור לאכול ממנה עד למוצאי שבת. ולא נאריך כאן בפרטי הדינים השייכים לזה, כי להלכה מבואר בגמרא במסכת עירובין (דף מו.) שלא שייך איסור "מוקצה מחמת נולד" במי הגשמים, אבל במים היוצאים מן המזגן בשבת, יש אומרים שיש בהם איסור מוקצה. ועיין במה שכתב בזה מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה ח"ג עמוד קמד) עיין שם].

והגאון רבי צבי פסח פראנק, רבה של ירושלים, שהיה גדול הדור למעלה מחמשים שנה, כתב בספרו שו"ת הר צבי (עמוד רפח) בזו הלשון: "בשבת, ראש חודש אדר תשי"ז, ירד שלג כבד, ונשאלתי אם יש בו איסור מוקצה ואסור בטלטול. ונראה שהדבר פשוט לגבי שלג שירד בערב שבת, שבודאי אין בו חשש של מוקצה מצד עצמו, כמו שמוכח במסכת שבת ש"מרסקין את השלג לתוך המים", וכיון שהשלג מצד עצמו אין בו חשש של מוקצה, פשוט שגם אם ירד בשבת, דינו שווה לגמרי לדין מטר (גשם) שירד בשבת, שאינו מוקצה".

ולגבי גריפת השלג משטח הכניסה לבית על ידי מעדר וכדומה (כשיש שם עירוב, ומותר לטלטל באותו מקום). כאשר הקרקע מתחת לשלג היא מרוצפת, או מכוסה אספלט וכדומה, אף שיש מחמירים שלא לפנות את השלג לצדדים, משום שהדבר כרוך בטרחה גדולה, והביאו ראיות לדבריהם, מכל מקום למעשה פסק מרן זצ"ל (בספרו שם), שלהלכה יש להקל בזה, ובפרט במקום שיש חשש שיבואו לידי החלקה ונפילה, שאז יש להקל בזה יותר בפשיטות, וכן יהיה מותר לפזר מלח על גבי הקרח, כדי למהר את הפשרתו, שלא יהיה למכשול.

ולסיכום: השלג היורד בשבת, הרי הוא מותר בטלטול בשבת, ומותר לשתות ממנו. ומעיקר הדין מותר לפנות מן הכניסה לבית את השלג לצדי הדרך, (בתנאי שיש שם עירוב וכדומה, שאם לא כן אסור לטלטל בלאו הכי שום דבר).

ואגב שהזכרנו את הגאון רבי צבי פסח פראנק, נספר בזאת, כי הגאון היה מגדולי גאוני ישראל שהאירו את שמי העולם בתורתם וצדקתם. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, היה ממקורביו, עוד מימי בחרותו, שהיה מרן זצ"ל מגיע לביתו של רבי צבי פסח פראנק, להשתתף בשיעורים שהיה מוסר מידי שבת לטובי הלמדנים בירושלים. שבת אחת, התאחר מעט מרן זצ"ל, וכשכבר ישב הרב פראנק במקומו והחל נושא דבריו, נכנס מרן זצ"ל לחדרו. (היה זה בערך בשנת תשי"ב, כשהיה מרן בן שלושים שנה). תיכף קם הגאון לכבוד מרן זצ"ל, אף שהיה צעיר לימים. וכל תלמידי הרב פראנק המה ראו כן תמהו, מה כל החרדה הגדולה הזאת אשר חרד גאון ישראל מפני אותו אברך צעיר. אחד מהם העז פניו, ופנה לרבי צבי פסח בשאלה, מאיזו סיבה כבוד הרב קם בפני זה ה"פרענק"? השיבו רבי צבי פסח, זה הפרענק יהיה המשיב של הדור הבא!

וגם לאחר מכן במשך רבות בשנים, עמד רבי צבי פסח לימין צדקו של מרן זצ"ל, וחיזקו הרבה מאד, והאיר עליו מאורו הגדול, כמו שכתבנו באריכות בספרי אביר הרועים חלק ראשון וחלק שני.

כל האמור בדברינו, נוגע לעצם טלטול השלג בשבת. אבל שאלת דחיסתו כדי לעשות ממנו מין כדור, וכן בניית דמות או בית על ידי שלג בשבת, נוגעת לאיסור משום "בונה", ויש מגדולי הפוסקים שחיוו דעתם בזה לאסור, והביאו ראיה לזה מלשון הרמב"ם המפורסמת, ש"כל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשו גוף אחד - דומה לבנין". ולכן לענין זה אין להקל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה