הלכה ליום ראשון ט"ז אדר תשפ"ה 16 במרץ 2025

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

‏אברהם בן ברוכה

שיהיה לו ניתוח מוצלח והחלמה חלקה אמן

הוקדש על ידי

‏Avraham בן ישי

הצלת ישראל בפורים

היום הוא יום ט"ז באדר, שבערים המוקפות חומה מימות יהושע, מציינים בו את הפורים כפי שביארנו.

נאמר במגילת אסתר (פ"ג): "וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם, אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ".

ומבואר שכאשר המן הביע את משאלתו בפני המלך, להרוג את כל היהודים, הרגיש בעצמו, כי דבר זה יגרום נזק לאוצר המדינה, שהרי היהודים משלמים מסים למלך, ולכן אמר למלך, כי הוא מוכן לשלם עשרת אלפים כיכר כסף למלך בתמורה להריגת כל היהודים.

ושאל על כך מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, מה השייכות בין אותם עשרת אלפים כיכר כסף לבין "עושי המלאכה", שהם הפועלים ובעלי בתי החרושת שבאותו הדור?

והסביר זאת מרן זצ"ל, כי המן, אביו של דלפון, לא היה ידוע כאדם עשיר גדול. אולם הנה אז, באותו הדור, היו בעלי בתי החרושת הפרסיים מייצרים בגדים ושמלות למסחר בשושן הבירה, וכן היו מייצרים סחורות של בדים לחליפות ושמלות. והנה היהודים ברוב פקחותם וחכמתם היו מתחרים בהם, וכשהיו ישראל פותחים בתי חרושת לסחורות ולחליפות בגדים ושמלות, בטיב מעולה, ובצבעים מרהיבי עין, ובמחיר זול יותר, היו הלקוחות נוהרים אל בתי העסק של היהודים, ולפרסיים היתה אבטלה וצרה צרורה כי אין קונה.

מה עשה המן הרשע? ניצל את הדבר לטובתו, ופנה אל בעלי בתי החרושת והתעשיה לאמור, הבו לי תרומה חד פעמית, להביא אל אוצר המלך, ונגזור כליה על היהודים למגדול ועד קטון, ואז תוכלו לבטח למכור את סחורותיכם מבלי מתחרים נגדכם! וככה גבה מהם סכום נכבד עד שהגיע לעשרת אלפים כיכר כסף. ולכן אמר המן לאחשורוש: "אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה", שלא יאמר לו: מהיכן יש לך סכום גדול כזה לשלם לי תמורתם. לכן אמר שקיבל את הכסף בתרומה מאת עושי המלאכה.

ומיד אחר כך מה נאמר? "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ". ומכאן אמרו רבותינו במדרש רבה, אחשורוש היה שונא ישראל יותר מהמן הרשע, שעוד לפני שקיבל אחשורוש משהו מהמן, כבר נתן בידו את הטבעת להשמיד את ישראל.

וכתב הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל בספר יערות דבש, מפני מה היה אחשורוש שונא ישראל כל כך? כי המלכים הקדמונים, היו בדרך כלל סקרנים לדעת מי ישב על כסא המלכות אחריהם. ואחשורוש שאל על כך את החוזים בכוכבים (אסטרולוגים) שהיו לו, והם השיבו לו כי הם רואים שאחריו ישב יהודי על כסאו. תהה אחשורוש, מהיכן יבוא יהודי לרשת אותי? כי אז עוד לא ידע שאסתר יהודיה ובניה יהודים כמותה. לכן מאז נכנסה שנאה בלבו ליהודים, כי חשב בלבו שהיהודים ימרדו בו בחצי ימיו ויעשו מהפכה, ויגנבו ממנו את המלוכה. לכן כל ימיו בערה כאש שנאתו נגד היהודים, וכאשר בא המן עם הצעתו, נתמלא המלך שמחה, כי זה היום לו קיוה, לחסל את היהודים ובכך לשים קץ לסכנת ההפיכה.

אך כשנכנסה לפניו אסתר המלכה ואמרה לו: "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד", נודע לאחשורוש כי אסתר יהודייה, והיהודי שעתיד למלוך אחריו ולשבת על כסאו הוא בנה דרייוש שנולד ממנה. אז נחה דעתו של המלך, ושככה שנאתו ליהודים, והפך את כל שנאתו נגד המן הרשע, וגזר אומר "תְּלֻהוּ עָלָיו".

"לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר"

פורים שמח!

שאלות ותשובות על ההלכה

האם ספרדי יוצא ידי קריאת המגילה בנוסח תמני? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

יוצא ידי חובה

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה


פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

סעודת פורים –  ביום שישי

סעודת פורים בלילה שונה הוא חג הפורים משאר החגים שבידינו, שבכל החגים, מצות השמחה בסעודה היא בין ביום ובין בלילה, מה שאין כן חג הפורים, שאין חיוב לעשות סעודת פורים בלילה, אלא ביום בלבד. ומכל מקום כתבו כמה מרבותינו הראשונים, שיש מצוה לעשות סעודת פורים גם בלילה, כמו שאנו עושים בכל החגים. וכן דעת הגאוני......

לקריאת ההלכה

שבת פורים משולש תשפ"א

מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, ראש אבות בתי הדין בתל אביב השנה, שנת התשפ"ה, חוגגים בירושלים ובכל עיר שהייתה מוקפת חומה, "פורים משולש", שבעוד וברוב ערי הארץ חוגגים את כל מצוות הפורים ביום שישי י"ד באדר, הרי שבירושלים מחלקים את המצוות לשלושה ימים, ביום שישי י"ד ......

לקריאת ההלכה