הלכה ליום שני ב' טבת תשפ"ב 6 בדצמבר 2021

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה ואריכות ימים ושנים

לגברת יפה בת שפרה

בתוך כלל עם ישראל הזקוקים למזור ומרפא.
ושנתבשר בביאת משיח צדקנו וגאולה שלמה בקרוב!

הוקדש על ידי

פלוני

ביעור שביעית

בראשית שנת השמיטה (שנה זו, תשפ"ב, היא שנת שמיטה), ביארנו את עיקרי מצות השמיטה. והסברנו, שיש כמה דינים שיש להזהר בהם לגבי פירות וירקות הגדלים בשנה השביעית.

ביעור שביעית, בארץ ישראל ובחוץ לארץ
ועתה נבאר מהו דין "ביעור שביעית". ויש לציין כי דין זה שייך באופן מיוחד, הן לבני ארץ ישראל והן לבני חוץ לארץ, ורבים נכשלים בו מחוסר ידיעה. ועוד יש אנשים שיש בבתיהם יין מהשביעית הקודמת (התשס"א, וכן משנת תשע"ה), ועליהם לדעת כיצד יש לנהוג.

דינים אלו שייכים לכל השנה השביעית, וכן לשנה השמינית. ולכן יש לזכרם היטב היטב בימים אלה.

על אילו פירות חל דין ביעור שביעית
ראשית יש לציין, כי כל דין הביעור אינו שייך אלא בפירות שביעית שיש עליהם קדושת שביעית, כלומר, פירות שגדלו בקרקע של ישראל בארץ ישראל. כמו שביארנו בהלכות קודמות. אבל פירות של שנה שישית (אפילו אם נלקטו בשנה השביעית), וכן פירות של נכרים, או פירות של חוצה לארץ, וכן פירות של "היתר המכירה", אין עליהם קדושת שביעית, ואין בהם דין ביעור.

ביעור שביעית
נאמר בתורה על תבואת השנה השביעית: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ, וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל". ודרשו רבותינו (פסחים נב:), כשהוא אומר "ולבהמתך ולחיה", הקיש בהמה לחיה, כל זמן שחיה אוכלת בשדה, האכל לבהמתך שבבית, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית.

כלומר, אמרה התורה, שאסור לאדם לאכול מפירות השביעית, אלא כל זמן שאותו מין פירות מצוי בשדה. אבל משעה שאותו מין פירות אינו מצוי בשדה, יש לבערו מרשות האדם, ואסור לאכלו.

ולדוגמא, התאנים, שגדלו בשנה השביעית, כלות מן השדה (כלומר, אינן מצויות עוד במטעים שלהן), החל מחג החנוכה של השנה השמינית (כלומר, כמעט בעוד שנה). ולכן, אם יש לאדם תאנים בתוך ביתו, אוכל מהם כמה שירצה, אולם מחג החנוכה של השנה השמינית, שכלו התאנים מן השדה, אסור לאכול מהן בבית, אף על פי שאותו אדם לקחם לביתו כמה ימים לפני חג החנוכה. משום שמשעה שהחיות בשדה אינן יכולות לאכול מאותו מין פירות, אסור לאכלו גם בבית.

ולכל פרי ופרי יש זמן מיוחד של הביעור שלו. (ויש פירות וירקות שיש בהם ספק אמתי הוא זמן הביעור שלהם). ובענין זה נדון בהמשך הדברים אם ירצה ה' את מעשינו.

רוב הפירות, זמן הביעור שלהם הוא בשנה השמינית, כלומר בשנה הבאה, תשפ"ג. ויש פירות שזמן הביעור שלהם הוא כבר בשנה זו, תשפ"ב. כגון הפרי "שסק", שעונתו קצרה מאד, וזמן הביעור שלו חל בערך בחודש סיון תשפ"ב.

הירקות, בזמנים עברו, היה זמן הביעור שלהם בשנה השביעית, כל ירק לפי עונתו, ובזמן הזה יש ירקות שאין להן ביעור כלל. כגון עגבניות, הגדלות כל השנה, ולכן אין להן ביעור.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטים בזה, ונסביר מהו הביעור שיש לנהוג בו, האם הוא בשריפה או באופן אחר.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, האם ישנה מעלה לעלות בעלית שלישי לס"ת ביום השמיני לחנוכה הנקרא גם זאת חנוכה? אם כן, אם אפשר להסביר בקצרה מבלי להטריח את כבוד הרב. תודה רבה. ג' טבת תשפ"ב / 7 בדצמבר 2021

איני מכיר ענין כזה, ואינו בדברי האר"י והמקובלים המפורסמים, אבל יתכן שימצא לזה מקור בדברי המקובלים החסידים, שהם האריכו בענין יום שמיני של חנוכה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה