הלכה ליום רביעי ד' טבת תשפ"ב 8 בדצמבר 2021

יין של שביעית שלא נתבער

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר דין ביעור שביעית, והוא, שכל מין פרי, שנגמרה עונתו, והוא אינו מצוי יותר בשדה, יש לבערו מן הבית (באמצעות הפקר).

פירות שהגיע זמן הביעור ולא נתבערו
בברייתא במסכת יומא (פג.) מבואר, שאסור לאכול פירות שביעית לאחר שהגיע זמן הביעור שלהם. ומפרש הגאון החזון איש (שביעית סימן יא סק"ו), שאיסור זה נלמד מסברא (על פי ההגיון), שמאחר וחייבה התורה לבער את הפירות, ממילא מסתבר שאם עבר הזמן והאדם לא ביער את הפירות, שוב אסור לאכלם.

אולם כתב בספר חרדים (פרק נה), ללמוד מדברי הרמב"ן, שכל האיסור באכילת פירות שעבר זמן ביעורם ולא נתבערו, הוא דוקא באופן שאותו אדם עבר במזיד על מצות התורה, ולא ביער את פירותיו, אבל אם לא נעשה כן אלא בטעות, כגון ששכח לבער את הפירות, שוב אין לאוסרם באכילה, אלא יבער מיד כשיזכר, על ידי זה שיפקירם בפני שלושה (כמו שביארנו), ולאחר מכן יחזור ויזכה בהם ויוכל לאכול מהם.

ואף שיש מרבותינו הפוסקים שכתבו להחמיר בזה, מכל מקום מאחר ואין האיסור בזה בזמן הזה אלא מדרבנן, פסק הגאון הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י שביעית עמוד תקצא), שיש להקל בדבר, וכל שהפקירו את הפירות וחזרו וזכו בהם, מותר לאכלם ככל שאר הפירות, ואין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית.

יין של שביעית
והנה לגבי ענבים, זמן הביעור שלהם הוא לפני הקיץ של השנה השמינית, שאז כלים הענבים מן הכרמים. (כלומר, לפני קיץ התשפ"ג). ולכן היינות שיוצאו בארץ ישראל בשנת 2016, מכרמים של יהודים, יש בהם קדושת שביעית, והיה מן הדין לבערם. (וכן לעתים ביינות שיוצרו בשנת 2015). ולכן כל אדם שיש בידו יינות כאלה, ומצויין עליהם בסמוך לסימן הכשרות, שיש בהם קדושת שביעית, היה חייב מן הדין לבערם בזמנם, ואם הם לא נתבערו בשוגג, יפקירם עתה בפני שלושה, ויחזור ויזכה בהם כמו שביארנו.

והנה נדרשנו בזה לדברי רב אחד שהורה בשידור ברדיו, שיין מן השביעית הקודמת, ניתן לשתות ממנו, אך יש להזהר בו בקדושת שביעית. והדברים מורים כמה יש להזהר שלא למהר ולסמוך על כל תשובה הניתנת על ידי רדיו, כי לפי מה שביארנו, הרי שחובה לבער את היין הזה, ולאחר מכן שוב אין בו קדושת שביעית.

ספק מתי הוא זמן הביעור
אם יש ספק מתי הוא זמן הביעור, נחלקו הפוסקים כיצד לנהוג. (ועיין מה שפסק בילקוט יוסף עמוד תקפב). ובכלל דיני הביעור רבים הם, ואנו לא נגענו אלא במקצתם, וכל מקום ספק יש לשאול לפני תלמיד חכם הגון שיורה כיצד לנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכבוד הרב..
לא הבנתי את ספר חרדים האם מה שאמר שאם בנאדם לא ביער את פירותיו בשוגג אז לא עבר על איסור עם אכל מהם? זה כוונתו? ל' שבט תשפ"ב / 1 בפברואר 2022

המחלוקת היא האם כששכח ולא ביער, הפירות נאסרו באכילה או לא. ולדעת החרדים לא נאסרו באכילה אלא כשלא ביער בשוגג, אבל אם לא ביער במזיד, הפירות אסורים לעולם. 

לפני כשנה קיבלתי במתנה מהעבודה יין קדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין גוש עציון (מהשמיטה הקודמת). האם עליי להפקירו בפני שלושה? כ"ה שבט תשפ"ב / 27 בינואר 2022

באופן מיידי עליך להפקירו בפני שלושה. אם הוא יצא מהיקב אחרי זמן הביעור (פסח תשע"ו), ויש עליו כשרות, כנראה שביערו כבר ביקב.

כת"ר נקט בפשטות, שפירות הקדושים בקדושת שביעית שביערום, שוב אין חובה לנהוג בהם קדושת שביעית
אינני יודע מהי דעת הרב זצ"ל בנושא, אבל בספרי המלקטים ראיתי שצדדו להחמיר - שגם אחרי הביעור חייב לנהוג בהם קדושת שביעית – עיין בפר השמיטה סימן ט סעיף ח' הערה 3 ובמנחת שלמה א נא כ הסתפק בדבר
מקורות רבים נוספים ציין בספר 'דיני שמיטה השלם' בהוצאת 'דגל ירושלים', מהדורת תשע"ה עמוד רמו ט"ז טבת תשע"ה / 7 בינואר 2015

מקור הדברים בדברי החזון איש שביעית סימן יא אות ו. וכדעת הר"ש והרא"ש בפ"ט דשביעית. וכמו שכתב הגאון הראש"ל בילקוט יוסף שביעית החדש, עמוד תקפא. וכמו שכתב הרב מנחם שטרית בקובת בית הלל, כסליו תשע"ה.

עיינתי בילקוט יוסף , מה שציינתם עמ'  תקצ"א, לא מצאתי, אלא בעמוד  תע"ג ותפ"ז,
ומה שכתבתם שלאחר הביעור אין קדושת שביעית, הנה בעמ' תע"ה  כתב להיפך  שגם לאחר הביעור נוהג קדושת שביעית. י"ב טבת תשע"ה / 3 בינואר 2015

אכן, בילקוט יוסף במהדורא החדשה חזר בו בענין זה. ומומלץ לקנות מהדורא זו.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה