הלכה ליום שלישי א' טבת תשע"ה 23 בדצמבר 2014

אבינו מלכינו מרן זצ"ל

שאלה: בדברי תורה שפורסמו בשנה האחרונה ב"הלכה יומית", ראינו שכתבתם על מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, את התואר "אבינו מלכנו", והשאלה היא, האם מותר לכתוב כן על הרב? והלא תואר זה נתקן כלפי ה' יתברך?

תשובה: אחד מגאוני הספרדים לפני כמאה ושמונים שנה, היה הגאון רבי חיים פלאג'י. והנה אירע, שישב הגאון עם בני ביתו בסעודה, ובסיום הסעודה, התכבד בנו, הגאון רבי אברהם פלאג'י, לומר "זימון", ובתוך דבריו אמר רבי אברהם, "ברשות אבינו מלכינו שיחיה לאורך ימים טובים", כשכוונתו כלפי אביו, הגאון רבי חיים. כאשר שמע כן רבי חיים, הקפיד על בנו שאמר כן, הואיל ותואר זה הוא תוארו של הקדוש ברוך הוא. (צוואה מחיים דף כג.).

ומכאן לכאורה נראה שבאמת לא נכון נהגנו כאשר הוספנו כינוי זה כלפי מרן רבינו זצ"ל.

אולם באמת שהגאון רבי חיים פלאג'י עצמו, בספרו כף החיים (סימן לו), השתמש בתואר זה כלפי זקנו (סבו), הגאון רבי רפאל יוסף חזן, בעל ספר חקרי לב, וכן בספרו שו"ת נשמת חיים (ח"ב דף צט ע"ג), כתב את התואר "אבינו מלכנו" כלפי זקנו הגאון בעל חקרי לב.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בספרו שו"ת יחווה דעת חלק ג (סימן עג), שגם הגאון רבי חיים פלאג'י מודה, שכלפי גדולי הדור האמתיים מותר להשתמש בתואר כגון זה, ורק כלפי עצמו, היה סבור שאסור להשתמש בתואר זה, מפני שמחמת ענותנותו, לא החשיב עצמו ראוי לתואר נהדר כזה.

וטעם הדבר, שכל שעושים כן לגדולי התורה אין להקפיד על כך, כי מצינו שהקדוש ברוך הוא חלק כבוד לצדיקים יותר מכבודו יתברך, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת האזינו דף קפח ע"א), שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם וכבודם של צדיקים יותר מכבודו, כמו שמצינו בירבעם בן נבט, שכל זמן שהיה מקטר ומזבח לעבודה זרה, הקדוש ברוך הוא האריך לו אפים, ולא אירע לו שום דבר רע, אך כאשר העיז להושיט את ידו נגד עדו הנביא, יבשה ידו, (השתתקה), כי תבע הקדוש ברוך הוא את כבודו של הצדיק.

ועוד האריך בזה מרן רבינו זצ"ל, להוכיח שמה שנהגו לשיר לפני גדולי הדור "שאו שערים ראשיכם" וכו', אין בדבר חשש איסור כלל, מאחר וזהו כבוד התורה. ויש להוסיף על כך, שלגבי תואר אבינו מלכנו בודאי שאין מקום לחוש כל כך, מאחר ואבינו, הוא תואר אמתי שנאמר על כל האבות, ומלכנו, גם הוא תואר נכון כלפי המלכים, וכבר אמרו רבותינו, (גיטין סב.), מאן מלכי? (מי הם המלכים?), רבנן! (החכמים).

וזכורנו עוד בחיי מרן זצ"ל, כינינו אותו בתואר זה במכתבים, ולא העיר על זה כלום. משמע שלא ראה בזה שמץ איסור. (אף שעל תארים אחרים שכתבו לו הקפיד). ומאחר ומרן רבינו זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא הודינו והדרינו, הוא אבינו הוא מלכינו, בודאי שמותרים אנו לכנותו בתואר זה, כיאה לכבודה של תורה, עד שנזכה לראות בביאת משיח צדקינו, ותתמלא הארץ דעה את ה', ונזכה לראותו לפנינו עין בעין בתחית המתים, עם כל ישני עפר. אמן ואמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי אמירה "יחי אדוננו רבנו ומורנו...." אם הרב הוא כבר מת? (אני שואל לגבי "יחי")
שים לב שזה נאמר לפני שהרב הלך לעולמו. ועכשיו ממשיכים לאומרו, למרות שהוא נפטר ג' טבת תשע"ה / 25 בדצמבר 2014

כמובן שאמירה "יחי אדוננו" שמובנה הוא שהרב עדיין חי, היא אמירה חסרת שחר. ורק בחיי הרב אפשר לומר כן כמו שאמרה בת שבע לדוד המלך לפני מותו.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה