הלכה ליום שלישי א' טבת תשע"ה 23 בדצמבר 2014

אבינו מלכינו מרן זצ"ל

שאלה: בדברי תורה שפורסמו בשנה האחרונה ב"הלכה יומית", ראינו שכתבתם על מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, את התואר "אבינו מלכנו", והשאלה היא, האם מותר לכתוב כן על הרב? והלא תואר זה נתקן כלפי ה' יתברך?

תשובה: אחד מגאוני הספרדים לפני כמאה ושמונים שנה, היה הגאון רבי חיים פלאג'י. והנה אירע, שישב הגאון עם בני ביתו בסעודה, ובסיום הסעודה, התכבד בנו, הגאון רבי אברהם פלאג'י, לומר "זימון", ובתוך דבריו אמר רבי אברהם, "ברשות אבינו מלכינו שיחיה לאורך ימים טובים", כשכוונתו כלפי אביו, הגאון רבי חיים. כאשר שמע כן רבי חיים, הקפיד על בנו שאמר כן, הואיל ותואר זה הוא תוארו של הקדוש ברוך הוא. (צוואה מחיים דף כג.).

ומכאן לכאורה נראה שבאמת לא נכון נהגנו כאשר הוספנו כינוי זה כלפי מרן רבינו זצ"ל.

אולם באמת שהגאון רבי חיים פלאג'י עצמו, בספרו כף החיים (סימן לו), השתמש בתואר זה כלפי זקנו (סבו), הגאון רבי רפאל יוסף חזן, בעל ספר חקרי לב, וכן בספרו שו"ת נשמת חיים (ח"ב דף צט ע"ג), כתב את התואר "אבינו מלכנו" כלפי זקנו הגאון בעל חקרי לב.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, בספרו שו"ת יחווה דעת חלק ג (סימן עג), שגם הגאון רבי חיים פלאג'י מודה, שכלפי גדולי הדור האמתיים מותר להשתמש בתואר כגון זה, ורק כלפי עצמו, היה סבור שאסור להשתמש בתואר זה, מפני שמחמת ענותנותו, לא החשיב עצמו ראוי לתואר נהדר כזה.

וטעם הדבר, שכל שעושים כן לגדולי התורה אין להקפיד על כך, כי מצינו שהקדוש ברוך הוא חלק כבוד לצדיקים יותר מכבודו יתברך, וכמו שאמרו בזוהר הקדוש (פרשת האזינו דף קפח ע"א), שהקדוש ברוך הוא חפץ ביקרם וכבודם של צדיקים יותר מכבודו, כמו שמצינו בירבעם בן נבט, שכל זמן שהיה מקטר ומזבח לעבודה זרה, הקדוש ברוך הוא האריך לו אפים, ולא אירע לו שום דבר רע, אך כאשר העיז להושיט את ידו נגד עדו הנביא, יבשה ידו, (השתתקה), כי תבע הקדוש ברוך הוא את כבודו של הצדיק.

ועוד האריך בזה מרן רבינו זצ"ל, להוכיח שמה שנהגו לשיר לפני גדולי הדור "שאו שערים ראשיכם" וכו', אין בדבר חשש איסור כלל, מאחר וזהו כבוד התורה. ויש להוסיף על כך, שלגבי תואר אבינו מלכנו בודאי שאין מקום לחוש כל כך, מאחר ואבינו, הוא תואר אמתי שנאמר על כל האבות, ומלכנו, גם הוא תואר נכון כלפי המלכים, וכבר אמרו רבותינו, (גיטין סב.), מאן מלכי? (מי הם המלכים?), רבנן! (החכמים).

וזכורנו עוד בחיי מרן זצ"ל, כינינו אותו בתואר זה במכתבים, ולא העיר על זה כלום. משמע שלא ראה בזה שמץ איסור. (אף שעל תארים אחרים שכתבו לו הקפיד). ומאחר ומרן רבינו זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא הודינו והדרינו, הוא אבינו הוא מלכינו, בודאי שמותרים אנו לכנותו בתואר זה, כיאה לכבודה של תורה, עד שנזכה לראות בביאת משיח צדקינו, ותתמלא הארץ דעה את ה', ונזכה לראותו לפנינו עין בעין בתחית המתים, עם כל ישני עפר. אמן ואמן.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי אמירה "יחי אדוננו רבנו ומורנו...." אם הרב הוא כבר מת? (אני שואל לגבי "יחי")
שים לב שזה נאמר לפני שהרב הלך לעולמו. ועכשיו ממשיכים לאומרו, למרות שהוא נפטר ג' טבת תשע"ה / 25 בדצמבר 2014

כמובן שאמירה "יחי אדוננו" שמובנה הוא שהרב עדיין חי, היא אמירה חסרת שחר. ורק בחיי הרב אפשר לומר כן כמו שאמרה בת שבע לדוד המלך לפני מותו.

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה