הלכה ליום שלישי י"ג חשון תשפ"ב 19 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת עבור

איציק -יצחק בן פאני

הוקדש על ידי

המשפחה

מלאכות המותרות והאסורות בשביעית

בהלכה זו ובבאה אחריה נבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לטיפול בגינות נוי בשביעית. ולא נבאר את כל פרטי הדינים בזה, מפני בני חוץ לארץ, שהלכות אלה אינן נוגעות להם הלכה למעשה.

מלאכות האסורות מן התורה ודרבנן
חלק מן המלאכות האסורות בשביעית, אסורות מן התורה. וחלקן אסורות מדרבנן (מגזירת חז"ל).

מלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אלו הן: זריעה, נטיעה, זמירה (קיצוץ האילנות בכרמים), קצירת מה שגדל בשדות, בצירת מה שגדל באילנות, וחרישה.

מלאכות האסורות בשביעית מדרבנן, אלו הן: השקייה, דישון, סיקול אבנים, הדברה, וכן כל כיוצא בזה ממה שרגילים לעבוד בשדה.

"לאוקמי" – "לאברויי"
ישנן שתי הגדרות למלאכות הנעשות בעבודת האדמה. יש מלאכות שהן "לאוקמי אילנא", כלומר, כדי להחזיק את הגידולים והאילנות שלא יפסדו. ויש מלאכות שהן "לאברויי אילנא", כלומר, להטיב עם הגידולים, שיצמחו באופן טוב יותר.

דין מלאכות דרבנן
מלאכות האסורות מדרבנן, התירו חכמים לעשותן בשביעית כשהן "לאוקמי". ולפיכך, מותר להשקות בשביעית, וכן מותר להדביר בשביעית כאשר הדבר הכרחי לקיום האילן או הדשא וכדומה. אבל כאשר המלאכה באה "לאברויי", כלומר, לשפר את מצב הגידולים, ולא להצילם מהפסד, אזי אסור לעשותה בשביעית. ולפיכך, בדרך כלל אין לדשן ולזבל אילנות בשביעית, מאחר והפסקה של שנה אחת בזיבול אינה ממיתה או גורמת נזק גדול לאילן.

דין מלאכות דאוריתא
מלאכות האסורות מן התורה, נחלקו רבותינו הראשונים אם מותר לעשותן בשביעית אף כאשר הן באות "לאוקמי". שלדעת הרמב"ם, אין לעשות מלאכות אלה כלל בשביעית. ולדעת רש"י, מלאכות אלה מותרות בשביעית כשהן באות "לאוקמי", כלומר, להציל את האילן.

ולהלכה, אף שמעיקר הדין יש להקל בזה כדעת רש"י, מכל מקום טוב לעשות מלאכות אלה על ידי גוי, או בשינוי. כמו שפסק בספר ילקוט יוסף שביעית (עמוד שכט).

ומבחינה מעשית, בגינות ביתיות בדרך כלל אין הכרח לעשות שום מלאכה שהיא אסורה מן התורה בשביעית. וכל המלאכות סובלות דיחוי, מלבד מלאכת ההשקיה, (וכיסוח הדשא, שגם הוא הכרחי בשביעית כדי שהדשא לא ימות. ומה שיש מייעצים לדשן את הגינות מערב שביעית על ידי דשן שמשתחרר לאט לאט, אין הדבר פשוט להקל בזה במקום שאין הכרח, משום ששיחרור הדשן נגרם על ידי פעולת ההשקיה שמשקים בידיים בשנת השמיטה). 

מי שגדלים אצלו פירות או ירקות, עליו להפקירם בשביעית, כדי שיוכל כל מי שיחפוץ בכל, לבוא ולקחת מן הפירות. ולכל הפחות, יש לתלות שלט בפתח הגינה או הבנין, ולהודיע, שיש בגינה פירות שביעית, ושכל מי שחפץ בכך יוכל לבקש להכנס ולקחת מן הפירות.

ולסיכום: מותר להשקות בשביעית. ושאר המלאכות ההכרחיות, אם הן אסורות מדרבנן, מותר לעשותן כדי שלא יוזקו האילנות. ואם הן אסורות מן התורה, טוב לעשותן על ידי גוי, או בשינוי. ומלאכות הנעשות להטיב עם האילנות, ולא להצילן, אסור לעשותן בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בעליו של אילן (פרי) יכול ליהנות מפירותיו בשנת השמיטה או רק שאחרים ייהנו? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

רשאי לקטוף מן הפירות מעט לשימושו הפרטי, ואין בדבר איסור. רק שעליו לאפשר גם לאחרים לקחת

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה