הלכה ליום שלישי י"ג חשון תשפ"ב 19 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת להצלחת עבור

איציק -יצחק בן פאני

הוקדש על ידי

המשפחה

מלאכות המותרות והאסורות בשביעית

בהלכה זו ובבאה אחריה נבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לטיפול בגינות נוי בשביעית. ולא נבאר את כל פרטי הדינים בזה, מפני בני חוץ לארץ, שהלכות אלה אינן נוגעות להם הלכה למעשה.

מלאכות האסורות מן התורה ודרבנן
חלק מן המלאכות האסורות בשביעית, אסורות מן התורה. וחלקן אסורות מדרבנן (מגזירת חז"ל).

מלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אלו הן: זריעה, נטיעה, זמירה (קיצוץ האילנות בכרמים), קצירת מה שגדל בשדות, בצירת מה שגדל באילנות, וחרישה.

מלאכות האסורות בשביעית מדרבנן, אלו הן: השקייה, דישון, סיקול אבנים, הדברה, וכן כל כיוצא בזה ממה שרגילים לעבוד בשדה.

"לאוקמי" – "לאברויי"
ישנן שתי הגדרות למלאכות הנעשות בעבודת האדמה. יש מלאכות שהן "לאוקמי אילנא", כלומר, כדי להחזיק את הגידולים והאילנות שלא יפסדו. ויש מלאכות שהן "לאברויי אילנא", כלומר, להטיב עם הגידולים, שיצמחו באופן טוב יותר.

דין מלאכות דרבנן
מלאכות האסורות מדרבנן, התירו חכמים לעשותן בשביעית כשהן "לאוקמי". ולפיכך, מותר להשקות בשביעית, וכן מותר להדביר בשביעית כאשר הדבר הכרחי לקיום האילן או הדשא וכדומה. אבל כאשר המלאכה באה "לאברויי", כלומר, לשפר את מצב הגידולים, ולא להצילם מהפסד, אזי אסור לעשותה בשביעית. ולפיכך, בדרך כלל אין לדשן ולזבל אילנות בשביעית, מאחר והפסקה של שנה אחת בזיבול אינה ממיתה או גורמת נזק גדול לאילן.

דין מלאכות דאוריתא
מלאכות האסורות מן התורה, נחלקו רבותינו הראשונים אם מותר לעשותן בשביעית אף כאשר הן באות "לאוקמי". שלדעת הרמב"ם, אין לעשות מלאכות אלה כלל בשביעית. ולדעת רש"י, מלאכות אלה מותרות בשביעית כשהן באות "לאוקמי", כלומר, להציל את האילן.

ולהלכה, אף שמעיקר הדין יש להקל בזה כדעת רש"י, מכל מקום טוב לעשות מלאכות אלה על ידי גוי, או בשינוי. כמו שפסק בספר ילקוט יוסף שביעית (עמוד שכט).

ומבחינה מעשית, בגינות ביתיות בדרך כלל אין הכרח לעשות שום מלאכה שהיא אסורה מן התורה בשביעית. וכל המלאכות סובלות דיחוי, מלבד מלאכת ההשקיה, (וכיסוח הדשא, שגם הוא הכרחי בשביעית כדי שהדשא לא ימות. ומה שיש מייעצים לדשן את הגינות מערב שביעית על ידי דשן שמשתחרר לאט לאט, אין הדבר פשוט להקל בזה במקום שאין הכרח, משום ששיחרור הדשן נגרם על ידי פעולת ההשקיה שמשקים בידיים בשנת השמיטה). 

מי שגדלים אצלו פירות או ירקות, עליו להפקירם בשביעית, כדי שיוכל כל מי שיחפוץ בכל, לבוא ולקחת מן הפירות. ולכל הפחות, יש לתלות שלט בפתח הגינה או הבנין, ולהודיע, שיש בגינה פירות שביעית, ושכל מי שחפץ בכך יוכל לבקש להכנס ולקחת מן הפירות.

ולסיכום: מותר להשקות בשביעית. ושאר המלאכות ההכרחיות, אם הן אסורות מדרבנן, מותר לעשותן כדי שלא יוזקו האילנות. ואם הן אסורות מן התורה, טוב לעשותן על ידי גוי, או בשינוי. ומלאכות הנעשות להטיב עם האילנות, ולא להצילן, אסור לעשותן בשביעית.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם בעליו של אילן (פרי) יכול ליהנות מפירותיו בשנת השמיטה או רק שאחרים ייהנו? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

רשאי לקטוף מן הפירות מעט לשימושו הפרטי, ואין בדבר איסור. רק שעליו לאפשר גם לאחרים לקחת

8 ההלכות הפופולריות

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

פרשת תצוה

על פי דברי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. ערוך על ידי נכדו הרב יעקב ששון שליט"א בפרשת השבוע נקרא, שאמר ה' אל משה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי". רבותינו במדרש אמרו, שכאשר שמע משה רבינו מה'......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת תרומה – בין משה לבצלאל

מאמרו השבועי של הרב זבדיה כהן - ראש אבות בתי הדין בתל אביב, עבור "הלכה יומית" השבת, נקרא בפרשת השבוע, על תרומת בני ישראל לעשיית המשכן, שכללה את הזהב, הכסף והנחושת, תכלת וארגמן, תולעת שני, שש ועיזים, עורות אלים מאודמים, עורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור, בשמים לשמן המשחה, אבני שוהם......

לקריאת ההלכה

פרשת וארא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בפרשת השבוע, אנו למדים על שבע מתוך עשרת המכות שהכה ה' יתברך על מצרים. ומבואר בפסוקים, וכפי שביארו לנו חז"ל, שבמצרים של אותם הימים, היו מכשפים רבים, שהיו בקיאים במעשי שדים ומעשי כשפים, וכפי שנאמר: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַה......

לקריאת ההלכה

ברכה על ריחו של הקפה

לשאלת רבים: האם יש לברך על ריח טוב היוצא מן הקפה? תשובה: בהלכות שפורסמו לפני כשנה, כתבנו שיש לברך על דבר שיוצא ממנו ריח טוב, כל דבר את ברכתו הראויה לו. ולמשל, מין עץ שיש בו ריח טוב, כגון הדס,  מברכים עליו "בורא עצי בשמים". ועל הפירות שיש בהם ריח טוב, כגון אתרוג, או אננס וכדומה, ......

לקריאת ההלכה

כיצד מברכים?

שאלה: האם כשמברך צריך להשמיע לאוזניו את הברכה, או שדי בברכה בשקט מוחלט שאפילו המברך עצמו אינו שומע? וכן האם מותר מן הדין לברך ולאכול בראש מגולה, בלי כיפה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טו.) מבואר שבכל הברכות שהאדם מברך, צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא מפיו. כלומר אין לברך בלחש על המאכל, אלא יש להגבי......

לקריאת ההלכה