בהלכה הקודמת ביארנו כמה דינים הנוגעים לטיפול בשדה ובגינה בשביעית. וכתבנו שכשם שאסור לזרוע בשדה, כן אסור לזרוע בעציצים בשביעית. וכן אסור לגזום, לעדור, ולעשות את כל הפעולות הנדרשות לשיפור ולהטבת מצב הגידולים.
עציצים שבתוך הבית
בתלמוד ירושלמי (פ"א דערלה) אמרו, שיש להסתפק אם חלים דיני שביעית על גידולים הגדלים בתוך בית. שהרי מצד אחד נאמר בתורה "ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמע שבכל מקום יש להשבית את הקרקע, וגם בבית, שהרי אף הוא בכלל "הארץ". ומצד שני נאמר "שדך לא תזרע", והבית בודאי אינו בכלל שדה. ולכן יש להסתפק אם השביעית נוהגת בבית.
ולענין הלכה, הדבר תלוי במחלוקת הראשונים. כי יש מרבותינו הראשונים שסוברים שבזמן הזה מצות השביעית נוהגת מן התורה, כשם שהיה בזמנים הקדומים. ולדבריהם, בודאי שעלינו להחמיר בדין גידולים שבתוך הבית, שהרי בירושלמי הסתפקו בדבר, ובדבר שהוא מן התורה ויש בו ספק, הולכים להחמיר.
ויש אומרים, שמצות שביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן (מגזירת חז"ל) ולא מן התורה, כי מן התורה אין מצות שביעית נוהגת אלא בזמן שמצות היובל נוהגת, ומצות היובל אינה נוהגת אלא כאשר רוב עם ישראל נמצאים על אדמת ארץ ישראל, ובזמנינו, רוב עם ישראל נמצאים בחוץ לארץ.
ולהלכה, מצות השביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן. ומאחר ובמצוות דרבנן יש כלל בידינו "ספק דרבנן להקל", לכן גם בספר שהסתפקו בתלמוד ירושלמי, אם מצות שביעית נוהגת בבית או לא, אנו תופסים להקל. ולכן, עציצים הנמצאים בתוך הבית, אין איסור לטפל בהם בשנת השמיטה כלל ועיקר, ומותר לזרוע בתוכם, ולטפל בהם כפי שירצו בשנת השמיטה. (אבל אין לקנות שתילים מן המשתלה בשנת השמיטה ולהביאם הביתה, אלא בתנאים מיוחדים). וכן פסק בספר פאת השלחן (סימן כ ס"ק נב).
טענת הגאון ה"חזון איש"
אולם הגאון החזון איש, פקפק בדין זה מכמה סיבות, ובכללם כתב (בהלכות שביעית סימן כ), שכל מה שדרשו חכמינו לפטור את הגידולים הגדלים בבית ממצות שביעית, אין זה אלא באופן שהבית, עומד לגידולים לרועץ. כלומר, מאחר והגידולים גדלים בבית, אין הם גדלים כפי רגילותם, כי קירות הבית והתקרה גורמים להם לנזק, שמסתירים מהם את האויר ואת אור השמש. אבל בעציצים שבזמנינו, וכן גידולים שבחממות, שהבית מטיב להם, יש לומר שאין זה בכלל "בית" שפטרה אותו התורה ממצות השביעית. וכעין זה היה פוסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לגבי גידולים שבחממות.
אולם מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ט עמוד שלב), כתב לחלוק על דברי החזון איש, שמאחר ורבותינו מיעטו מלשון הפסוק "שדך לא תזרע", שהבית אינו בכלל שדה, אם כן אין לתת כלל טעם בדבר, ואפילו אם הבית עומד לטובת הגידולים, ואפילו אם הרגילות היא לגדלם בבית, לעולם אין שביעית נוהגת בהם. וכן כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (אבן ישראל ח"ח סימן עד). ולכן פסק מרן זצ"ל, שמותר לטפל באילנות הגדלים בחממות כפי שצריך, ואין עליהם דיני שביעית כלל, כי החממה הרי היא כבית.
לכן למסקנה, עציצים שנמצאים בתוך הבית, אין בהם דיני שביעית כלל, ומותר לעשות בהם כל מה שירצה בשביעית, ואפילו לזרוע בתוכם, ולגזום את הצמחים וכדומה, הכל מותר כבשאר השנים.
