הלכה ליום ראשון י"א חשון תשפ"ב 17 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום שנתיים לפטירתו
רוח השם תניחנו בגן עדן. תהי מנוחתו עם שאר הצדיקים והצדקניות אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

עציצים שבתוך הבית

בהלכה הקודמת ביארנו כמה דינים הנוגעים לטיפול בשדה ובגינה בשביעית. וכתבנו שכשם שאסור לזרוע בשדה, כן אסור לזרוע בעציצים בשביעית. וכן אסור לגזום, לעדור, ולעשות את כל הפעולות הנדרשות לשיפור ולהטבת מצב הגידולים.

עציצים שבתוך הבית
בתלמוד ירושלמי (פ"א דערלה) אמרו, שיש להסתפק  אם חלים דיני שביעית על גידולים הגדלים בתוך בית. שהרי מצד אחד נאמר בתורה "ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמע שבכל מקום יש להשבית את הקרקע, וגם בבית, שהרי אף הוא בכלל "הארץ". ומצד שני נאמר "שדך לא תזרע", והבית בודאי אינו בכלל שדה. ולכן יש להסתפק אם השביעית נוהגת בבית.

ולענין הלכה, הדבר תלוי במחלוקת הראשונים. כי יש מרבותינו הראשונים שסוברים שבזמן הזה מצות השביעית נוהגת מן התורה, כשם שהיה בזמנים הקדומים. ולדבריהם, בודאי שעלינו להחמיר בדין גידולים שבתוך הבית, שהרי בירושלמי הסתפקו בדבר, ובדבר שהוא מן התורה ויש בו ספק, הולכים להחמיר.

ויש אומרים, שמצות שביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן (מגזירת חז"ל) ולא מן התורה, כי מן התורה אין מצות שביעית נוהגת אלא בזמן שמצות היובל נוהגת, ומצות היובל אינה נוהגת אלא כאשר רוב עם ישראל נמצאים על אדמת ארץ ישראל, ובזמנינו, רוב עם ישראל נמצאים בחוץ לארץ.

ולהלכה, מצות השביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן. ומאחר ובמצוות דרבנן יש כלל בידינו "ספק דרבנן להקל", לכן גם בספר שהסתפקו בתלמוד ירושלמי, אם מצות שביעית נוהגת בבית או לא, אנו תופסים להקל. ולכן, עציצים הנמצאים בתוך הבית, אין איסור לטפל בהם בשנת השמיטה כלל ועיקר, ומותר לזרוע בתוכם, ולטפל בהם כפי שירצו בשנת השמיטה. (אבל אין לקנות שתילים מן המשתלה בשנת השמיטה ולהביאם הביתה, אלא בתנאים מיוחדים). וכן פסק בספר פאת השלחן (סימן כ ס"ק נב).

טענת הגאון ה"חזון איש"
אולם הגאון החזון איש, פקפק בדין זה מכמה סיבות, ובכללם כתב (בהלכות שביעית סימן כ), שכל מה שדרשו חכמינו לפטור את הגידולים הגדלים בבית ממצות שביעית, אין זה אלא באופן שהבית, עומד לגידולים לרועץ. כלומר, מאחר והגידולים גדלים בבית, אין הם גדלים כפי רגילותם, כי קירות הבית והתקרה גורמים להם לנזק, שמסתירים מהם את האויר ואת אור השמש. אבל בעציצים שבזמנינו, וכן גידולים שבחממות, שהבית מטיב להם, יש לומר שאין זה בכלל "בית" שפטרה אותו התורה ממצות השביעית. וכעין זה היה פוסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לגבי גידולים שבחממות.

אולם מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ט עמוד שלב), כתב לחלוק על דברי החזון איש, שמאחר ורבותינו מיעטו מלשון הפסוק "שדך לא תזרע", שהבית אינו בכלל שדה, אם כן אין לתת כלל טעם בדבר, ואפילו אם הבית עומד לטובת הגידולים, ואפילו אם הרגילות היא לגדלם בבית, לעולם אין שביעית נוהגת בהם. וכן כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (אבן ישראל ח"ח סימן עד). ולכן פסק מרן זצ"ל, שמותר לטפל באילנות הגדלים בחממות כפי שצריך, ואין עליהם דיני שביעית כלל, כי החממה הרי היא כבית.

לכן למסקנה, עציצים שנמצאים בתוך הבית, אין בהם דיני שביעית כלל, ומותר לעשות בהם כל מה שירצה בשביעית, ואפילו לזרוע בתוכם, ולגזום את הצמחים וכדומה, הכל מותר כבשאר השנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהי כמות הקח בפשטידה\עוגה לברכה אחרונה לדוגמא הכנתי פשטידה עם חצי כוס קמח והשאר ירקות וביצים.
גם 30 גרם למרות שרוב המשקל מהירקות.
ברכה והצלחה י"א חשון תשפ"ב / 17 באוקטובר 2021

אם הקמח בא לתת טעם, ברכתו מזונות, אפילו שהוא מועט. ואם בא רק לייצב את הפשטידה, ברכתה שהכל. 

מה לגבי עציצים המונחים על אדן החלון או במרפסת שאינה מקורה? האם דינם כעציצים המונחים בבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

נכון לנהוג בהם כדין עציצים שמחוץ לבית.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה