הלכה ליום ראשון י"א חשון תשפ"ב 17 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

רפאל בן רינה ומאיר איררה ז״ל

שנפטר בי״א בחשון תש״פ והיום שנתיים לפטירתו
רוח השם תניחנו בגן עדן. תהי מנוחתו עם שאר הצדיקים והצדקניות אמן

הוקדש על ידי

המשפחה

עציצים שבתוך הבית

בהלכה הקודמת ביארנו כמה דינים הנוגעים לטיפול בשדה ובגינה בשביעית. וכתבנו שכשם שאסור לזרוע בשדה, כן אסור לזרוע בעציצים בשביעית. וכן אסור לגזום, לעדור, ולעשות את כל הפעולות הנדרשות לשיפור ולהטבת מצב הגידולים.

עציצים שבתוך הבית
בתלמוד ירושלמי (פ"א דערלה) אמרו, שיש להסתפק  אם חלים דיני שביעית על גידולים הגדלים בתוך בית. שהרי מצד אחד נאמר בתורה "ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמע שבכל מקום יש להשבית את הקרקע, וגם בבית, שהרי אף הוא בכלל "הארץ". ומצד שני נאמר "שדך לא תזרע", והבית בודאי אינו בכלל שדה. ולכן יש להסתפק אם השביעית נוהגת בבית.

ולענין הלכה, הדבר תלוי במחלוקת הראשונים. כי יש מרבותינו הראשונים שסוברים שבזמן הזה מצות השביעית נוהגת מן התורה, כשם שהיה בזמנים הקדומים. ולדבריהם, בודאי שעלינו להחמיר בדין גידולים שבתוך הבית, שהרי בירושלמי הסתפקו בדבר, ובדבר שהוא מן התורה ויש בו ספק, הולכים להחמיר.

ויש אומרים, שמצות שביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן (מגזירת חז"ל) ולא מן התורה, כי מן התורה אין מצות שביעית נוהגת אלא בזמן שמצות היובל נוהגת, ומצות היובל אינה נוהגת אלא כאשר רוב עם ישראל נמצאים על אדמת ארץ ישראל, ובזמנינו, רוב עם ישראל נמצאים בחוץ לארץ.

ולהלכה, מצות השביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן. ומאחר ובמצוות דרבנן יש כלל בידינו "ספק דרבנן להקל", לכן גם בספר שהסתפקו בתלמוד ירושלמי, אם מצות שביעית נוהגת בבית או לא, אנו תופסים להקל. ולכן, עציצים הנמצאים בתוך הבית, אין איסור לטפל בהם בשנת השמיטה כלל ועיקר, ומותר לזרוע בתוכם, ולטפל בהם כפי שירצו בשנת השמיטה. (אבל אין לקנות שתילים מן המשתלה בשנת השמיטה ולהביאם הביתה, אלא בתנאים מיוחדים). וכן פסק בספר פאת השלחן (סימן כ ס"ק נב).

טענת הגאון ה"חזון איש"
אולם הגאון החזון איש, פקפק בדין זה מכמה סיבות, ובכללם כתב (בהלכות שביעית סימן כ), שכל מה שדרשו חכמינו לפטור את הגידולים הגדלים בבית ממצות שביעית, אין זה אלא באופן שהבית, עומד לגידולים לרועץ. כלומר, מאחר והגידולים גדלים בבית, אין הם גדלים כפי רגילותם, כי קירות הבית והתקרה גורמים להם לנזק, שמסתירים מהם את האויר ואת אור השמש. אבל בעציצים שבזמנינו, וכן גידולים שבחממות, שהבית מטיב להם, יש לומר שאין זה בכלל "בית" שפטרה אותו התורה ממצות השביעית. וכעין זה היה פוסק הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל, לגבי גידולים שבחממות.

אולם מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל (יביע אומר ח"ט עמוד שלב), כתב לחלוק על דברי החזון איש, שמאחר ורבותינו מיעטו מלשון הפסוק "שדך לא תזרע", שהבית אינו בכלל שדה, אם כן אין לתת כלל טעם בדבר, ואפילו אם הבית עומד לטובת הגידולים, ואפילו אם הרגילות היא לגדלם בבית, לעולם אין שביעית נוהגת בהם. וכן כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל (אבן ישראל ח"ח סימן עד). ולכן פסק מרן זצ"ל, שמותר לטפל באילנות הגדלים בחממות כפי שצריך, ואין עליהם דיני שביעית כלל, כי החממה הרי היא כבית.

לכן למסקנה, עציצים שנמצאים בתוך הבית, אין בהם דיני שביעית כלל, ומותר לעשות בהם כל מה שירצה בשביעית, ואפילו לזרוע בתוכם, ולגזום את הצמחים וכדומה, הכל מותר כבשאר השנים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהי כמות הקח בפשטידה\עוגה לברכה אחרונה לדוגמא הכנתי פשטידה עם חצי כוס קמח והשאר ירקות וביצים.
גם 30 גרם למרות שרוב המשקל מהירקות.
ברכה והצלחה י"א חשון תשפ"ב / 17 באוקטובר 2021

אם הקמח בא לתת טעם, ברכתו מזונות, אפילו שהוא מועט. ואם בא רק לייצב את הפשטידה, ברכתה שהכל. 

מה לגבי עציצים המונחים על אדן החלון או במרפסת שאינה מקורה? האם דינם כעציצים המונחים בבית? כ"ב חשון תשע"ה / 15 בנובמבר 2014

נכון לנהוג בהם כדין עציצים שמחוץ לבית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה