הלכה ליום שלישי ו' חשון תשפ"ב 12 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אשר ז"ל בן ר' יהודה ושרה

נלב"ע ב ו' מרחשון התשע"ח והיום פקודת שנתו.
ת.נ.צ.ב.ה.
ויעמוד לגורלו לקץ הימין.

הוקדש על ידי

בניו

עבודת האדמה בשנה השביעית – פתיחה לדיני הטיפול בגינות נוי ובעציצים בשביעית

כבר ביארנו, כי בשנת השמיטה, אסרה התורה לעבוד את האדמה, כמו שנאמר, "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר, אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר, שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ", ועתה נבאר כמה פרטי דינים בזה.

דיני עבודת הקרקע בשביעית שייכים רק בארץ ישראל, ומאחר ויש לנו מנויים רבים מבני חוץ לארץ שדינים אלו אינם נוגעים להם הלכה למעשה, לא נאריך הרבה בהלכות אלה, אלא נכתוב את עיקריהן. ולאחר מכן נבאר הלכות שביעית הנוגעות גם לבני חוץ לארץ.

אילני סרק, בשבת ובשנת השמיטה
כשם שאסור לזרוע זרעים או ליטוע אילנות פרי בשנת השמיטה, כמו כן אסור ליטוע, או לזרוע, אילנות וגידולים שאין להם פירות. כלומר, אילני סרק. ובמשנה במסכת תרומות (פ"ב) שנינו, הנוטע בשביעית, בין בשוגג בין במזיד, יעקור. כלומר, מי שטעה ושתל בשנת השמיטה גידולים כל שהם בחצרו, עליו לעקור את אותם הגידולים ואין לקיימם. ובענין זה, הנטיעה בשנת השמיטה חמורה יותר מן הנטיעה בשבת, כי על פי דין, מי שטעה ונטע אילן בשבת, אין מחייבים אותו לעקור את האילן, מה שאין כן בשנת השמיטה. ובגמרא (גיטין נד.) נתנו טעם בדבר.

גינה בחצר הבית
כל הדינים השייכים בשדה, שייכים בגינה שבחצר הבית.

כשם שאסור לזרוע בשדה או בגינה בשביעית, כן אסור לזרוע בעציץ "נקוב" (כלומר, עציץ שיש חורים בתחתיתו, כפי שיש ברוב העציצים). כי עציץ נקוב נחשב כמחובר לקרקע. (גיטין לז.). ואף בעציץ שאינו נקוב, וכגון עציץ שיש תחתיו צלחת וכדומה, גזרו חכמינו זכרונם לברכה, שאסור לזרוע בו בשביעית.

עקירת גידול בעציץ שאינו נקוב
כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א, (בספרו ילקוט יוסף שביעית עמוד רפה), שאף על פי שיש חיוב לעקור אילנות שנטעו בשנת השמיטה, מכל מקום אם בעל המשתלה זרע בעציצים לא נקובים בשנת השמיטה, אין איסור לקנות ממנו את העציצים לאחר שנת השמיטה, כי על זריעה בעציץ שאינו נקוב, אין את הגזירה לעקור את הנטיעה.

לעדור, לזבל וכדומה
כשם שאסור לזרוע בשדה בשביעית, כמו כן אסור לעשות כל מלאכה הנוגעת לעבודת הקרקע ולהטבת מצב הגידולים. ובכלל זה, אסור לזבל, לעדור, לחרוש, להוסיף אדמה, לכסות שורשים, וכן כל כיוצא בזה, אלא במקרים מסויימים כמו שנבאר. ואין חילוק בזה בין שדה, או גינה או עציץ.

עציצים שאמרנו שאסור לזרוע בהם, אין כוונתינו אלא לעציצים הנמצאים תחת כיפת השמים, אבל עציצים המצויים בבית, דינם שונה, כאשר נבאר בהלכה הבאה.

שאלות ותשובות על ההלכה

רציתי לשאול אותך בבקשה! ממתי אומרים "ברך עלינו", מהיום בלילה; או ממחר בלילה? ו' חשון תשפ"ב / 12 באוקטובר 2021

ברך עלינו, מהיום בלילה. 

האם אפשר להשקות את הגינה שהפרחים והעצים לא ינבלו? ואם כן כמה? ט"ו חשון תשע"ה / 8 בנובמבר 2014

אפשר להשקות כמה שצריך כדי שהצמחים יגדלו כראוי, ואין חובה לדקדק בזה הרבה, אלא רשאי להשקות כדרכו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה