הלכה ליום רביעי ז' חשון תשפ"ב 13 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

שמואל ז"ל בר ידידיה ולאה חסין

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת חסין

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום רביעי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך.

תקנת חכמים לשאול גשמים
תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשפ"ב) ליל שבעה במרחשון חל בלילה האחרון, כלומר, בתפלת ערבית שבמוצאי יום שלישי, התחלנו באמירת "ברך עלינו", "ותן טל ומטר לברכה". וברכת השנים היא ברכה כוללת על צרכי בני אדם הנצרכים לשפע שיושפע אליהם ממרומים. ובכלל הברכה ענין הפרנסה והברכה שתהיה שרויה בכל מעשה ידינו.

והטעם שכל עניני הפרנסה תלויים בברכת השנים, הוא משום שהגשמים כשמם כן הם, "גשם", מלשון גשמיות, כי הדבר הבסיסי ביותר שאנו מקבלים ממש מאת ה' מן השמים, הוא הגשם, שאנו זקוקים לו כדי לחיות, ובכלל ברכת הגשמים כלולים כל עניני הגשמיות הדרושים לאדם לעבודת ה'. ובדורות הקודמים, היו בני האדם מרגישים יותר את הצורך בגשמים, כי היו יודעים שלולי הגשם, ימותו כולם ברעב ובצמא. אבל בדורינו, שה' יתברך מסתיר פניו, סבורים בני האדם הסכלים, שיוכלו להסתדר גם בלי גשם, על ידי סינון מי הים וכדומה. אך באמת שחובה על כל האדם לתקוע את האמונה בה' בלבו, כי כל הטובות שיש בעולם, וכל השפע שהשפיע ה' יתברך לעולם בדורות האחרונים, הכל הוא מאת ה', ועלינו לנצל את השלוה היחסית והשקט הנפשי שיש להרבה בני אדם בזמנינו, כדי להוסיף עוד ועוד בעבודת ה', ולבטוח בה' ולהודות לו על כל הטובות אשר גמלנו, ולא להפנות חלילה את הטובה ולעשות ממנה רעה, כמו שיש בני אדם הבוטחים בעצמם ואומרים כוחינו ועוצם ידינו עשה לנו את החיל הזה, וה' יתברך עתיד להפרע מהם בעולם הזה ובעולם הבא.

הטעם שלא מבקשים גשמים מיום שמחת תורה 
אף על פי שהיה מן הראוי לבקש טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים" דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון, משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם, ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון. ואף שבזמנינו לא שייך כל טעם זה, מכל מקום אין לשנות מתקנות חז"ל.

בקשה על הפרנסה
הרוצה לבקש על פרנסתו מאת ה' יתברך בתוך ברכת השנים, רשאי לעשות כן, רק יזהר בלשונו שתהיה הבקשה מנוסחת היטב ובקצרה. ויוכל להוסיף את בקשתו לפני שמסיים "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים".

וברבים מן הסידורים הנדפסים כיום, ישנו נוסח מתוקן לבקש על הפרנסה בברכת "שמע קולינו". 

ברכת השנים בחוץ לארץ 
בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם  הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו".

ולגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים.

סוף מעשה במחשבה תחילה
יש להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה). ובתשומת לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה.

ובהלכה הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום לכת"ר, ברצוני לברר מה שלכאורה נראה כסתירה בהלכה לעיל לגבי בני חו"ל. נכתב כי "במקומות שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח, אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת "שמע קולינו"." ע"כ.

אך מיד לאחר מכן נכתב כי "לגבי ארצות שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין זה בעבר, וכתבנו את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן הסכמת גדולי הפוסקים."

מחילה, אך לא הבנתי מה ההבדל בין המקומות הראשונים לשניים, הרי נראה כאילו בשני המקרים מדובר על מקומות בהן מזג האוויר הפוך מישראל, לדוגמא אוסטרליה, ברזיל, דרום אפריקה וכו'. למה ישנן מקומות בהן אין מזכירים גבורות ותן טל ומטר אך במקומות אחרים שגם בהם מזה"א הפוך נוהגים כדין ארץ ישראל? כמו כן, אוכל בבקשה לקבל הפנייה להלכה בהלכה ברורה?

בתודה מראש ותזכו למצוות. ח' חשון תשפ"ב / 14 באוקטובר 2021

בארגנטינה לדוגמא, החלו ללמוד לנצל את הגשמים שיורדים אצלם בעונת הקיץ, ולכן הגאון רבי דוד יוסף כתב שהדין שם השתנה משאר מקומות שהאקלים הפוך. ראה הלכה ברורה סימן קיז.

שלום כבוד הרב,
האם מברכים ברכת המפיל עם שם ומלכות בשנת שמיטה?
תודה ז' חשון תשפ"ב / 13 באוקטובר 2021

אין שום חילוק בענין זה לגבי שנת השמיטה ולגבי שאר השנים. תבורכו,  

רציתי לשאול בבקשה שאלה: כתבת היום בהלכה, לעניין ברכת השנים בחוץ לארץ: " בחוץ לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית." - אני לא מבין את מה שכתבת! החודשים הלועזים שכתבת - איך הם {נחשבים} (נמצאים) בעברי? תודה רבה. ז' חשון תשפ"ב / 13 באוקטובר 2021

בענין ברכת השנים הולכים על פי תקופות השנה, יש תקופת טבת, ויש עוד תקופות, והתאריך הלועזי מסודר כל פי התקופות הללו. הגויים סידרו לעצמם את הלוח בצורה כזו שתמיד ילך נכון על פי התקופות, כדי שהחגים שלהם יחולו תמיד באותן עונות בשנה. ולא יהיה להם לדוגמא ינואר באמצע הקיץ. 

הבת שלי מחוץ לארץ נסעה אתמול לארץ, צריכה לומר ברכנו או ברך עלינו או ברכנו ולומר ותן טל בשומע תפילה? ט' חשון תשע"ט / 18 באוקטובר 2018

מהר"ש ויטאל ועוד מגדולי הפוסקים כתבו, שבן חוץ לארץ שמגיע לארץ מיד אחרי ז' בחשוון, ישאל גשמים יחד עם בני ארץ ישראל כאילו הוא דר בארץ ישראל.

מה יעשה אדם שיצא לנסיעה לחו"ל של כשבוע ושם עדיין לא מזכירים "ברכת השנים" ואילו בארץ כן מזכירים. איך ינהג ?לפי המקום או לפי א"י? ט' חשון תשע"ט / 18 באוקטובר 2018

אם בדעתו לשוב לארץ ישראל, ינהג כבני ארץ ישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה