הלכה ליום ראשון ד' חשון תשפ"ב 10 באוקטובר 2021

ההלכה מוקדשת לכבוד מורינו ורבינו הגאון

רבי אליה רפאל הכהן שליט"א

נכד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל
רב ומורה צדק ברמת בית שמש
לרגל הוצאת ספרו היחודי
"מעשה הברכה"
על הלכות ברכות
יהי רצון שיזכה שיפוצו מעינותיו חוצה
ישוטטו רבים ותרבה הדעת

הוקדש על ידי

תלמידיו שומעי לקחו

פירות הקדושים בקדושת שביעית

בהלכות הקודמות ביארנו, כי פירות וירקות משנת השמיטה (שנה זו תשפ"ב) הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, ולא נמכרו לגוי על פי "היתר המכירה", הרי הם קדושים בקדושת שביעית, שנאמר (ויקרא כה) "יוֹבֵל הִוא, קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם", ודרשו רבותינו, מה היא קודש, אף תבואתה קודש.

אילו פירות וירקות קדושים בקדושת שביעית?
כמו שביארנו, כל הפירות והירקות הגדלים בשדות של יהודים בארץ ישראל, יש עליהם קדושת שביעית. ובכלל זה, הפירות והירקות הנמכרים במסגרת "אוצר בית דין", שיש עליהם קדושת שביעית. שהרי הם גדלים בארץ ישראל בקרקעות של יהודים. וכבר ביארנו כי אסור לסחור בפירות שביעית. וכעת נבאר עוד כמה פרטי דינים הנוגעים לפירות אלו.

הפסד פירות שביעית
נאמר בתורה על תבואת שנת השמיטה, "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה", ודרשו רבותינו (קמא קב.), לאכלה, ולא להפסד, כלומר, אסור לגרום הפסד לפירות שביעית, ומותר להשתמש בהם אך ורק לשימוש הראשוני והרגיל אליו הם מיועדים. אכילה, שתיה, סיכה, הדלקת הנר וכדומה. כל מין פרי או ירק, לפי כדרכו.

סחיטת פירות שביעית
דוגמא להפסד פירות האסור בשביעית, מלפפונים, שהדרך היא לאכלם כשהם שלמים. ומי שירצה לסחוט מלפפון כדי לשתות את המיץ שלו, הרי הוא מפסיד פירות שביעית, כי הוא מוריד את ערך הפרי מאד.

לעומת זאת תפוזים, שהדרך היא לסוחטם, מותר מן הדין לסוחטם גם כשהם קדושים בקדושת שביעית. (ויש מחמירים בזה). וכן ענבים, מותר לסוחטם אף על פי שהם קדושים בקדושת שביעית.

מאכל אדם ומאכל בהמה
אסור לתת לבהמה או לעוף, פירות שביעית המיועדים לאדם. וכגון מי שיש לו "תוכי" בביתו שאוכל גרעינים, אסור לתת לו גרעינים המיועדים למאכל אדם אם הם קדושים בקדושת שביעית, שהרי בכך נגרם הפסד לפירות השביעית.

וכן להיפך, פירות שביעית המיועדים לבהמה, אסור לאדם לאכלם, שעל ידי כן הוא גורם הפסד לפירות השביעית, שמיועדות יותר לבהמה.

בישול פירות שביעית
כשם שאסור לגרום להפסד פירות שביעית, על ידי סחיטתם או ריסוקם, כמו כן אסור לגרום להם הפסד על ידי בישול. ולכן פרי או ירק שהדרך היא לאכלו כשהוא חי, אין לבשלו בשביעית. ולפיכך אסור לבשל ירקות של שביעית שאין דרך לבשלן, כגון מלפפונים וכיוצא בזה.  

וכן להיפך, פרי או ירק של שביעית שאין דרך לאכלו אלא לאחר בישולו, אסור לאכלו חי, ולפיכך אסור לאכול קישואים וכיוצא בזה שלא נתבשלו, אלא אחר בישולם בלבד.

השלכת פירות שביעית
אסור לגרום לשום הפסד בפירות הקדושים בקדושת שביעית, ולכן בודאי שאסור להשליכם לאשפה, אלא יש להשתמש בהם שימוש הראוי להם, באכילה או בשתיה, כל פרי או ירק לפי ענינו. ולדעת כמה מרבותינו הראשונים יש מצוה באכילת פירות שביעית.

פירות של שביעית שנתקלקלו עד שאינם ראויים אפילו למאכל בהמה, שוב אין עליהם קדושה, ומותר להשליכם לאשפה.

ובהלכה הבאה נמשיך עם עוד פרטי דינים בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה