הלכה ליום רביעי ל' תשרי תשפ"ב 6 באוקטובר 2021

עוד בענין היתר המכירה – שנת תשפ"ב

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את יסוד היתר המכירה הנהוג בשנת השמיטה, על פי הוראת מרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שפסק הלכה למעשה, שגם בזמן הזה חובה מוטלת על ראשי הרבנות הראשית, לאפשר למי שמעוניין בכך, למכור את שדהו לנכרי ישמעאלי לשנת השמיטה, כדי שלא תחול קדושת שביעית על הפירות והירקות שגדלים ברשותם.

והנה בשנת השמיטה שנת התשס"ח, כתבנו ככל הדברים האמורים, שלאחר שכבר נמכרו הקרקעות לנכרי, מי שחפץ לרכוש פירות וירקות מהיתר המכירה, רשאי לעשות כן אף לכתחילה, ואין לחוש בזה לדברי המערערים על ההיתר. ובפרט במקום שיש הפרש גדול במחירי הפירות והירקות, שהיבולים שתחת השגחת מערכות הכשרות למהדרין, עולים ביוקר לאין שיעור מן התוצרת שתחת "היתר המכירה", שאז בודאי שיש להקל ולרכוש מתוצרת היתר המכירה דוקא.

ולאחר שכתבנו כן, קמו מערערים על דברינו, ואחד משומעי לקחו של מרן זצ"ל מן העיר אשדוד, כתב מכתב למרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, וזה תוכנו:

לכבוד מרן עטרת ראשינו הגאון מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א

מצורף בזה פסק הלכה מ"הלכה יומית", שנכתב בשם מרן שליט"א, "שיש לסמוך על היתר המכירה שהוא היתר גמור ומבוסס, וגם בני ישיבות ואברכים יקנו על פי היתר המכירה". וקראתי את הדברים ולא ידעתי אם הם נכונים, ובפרט לאחר שמרן כתב לתושבי הקריה החרדית באשקלון שבני תורה יקנו מתוצרת של שומרי שמיטה, ולא יסתמכו על ההיתר.

ועל זה השיב מרן רבינו זצ"ל בזו הלשון:

באמת שיש לסמוך בודאי על היתר המכירה, שהוא מבוסס וברור על פי ההלכה, ואין לי שום ספק בדבר. ורק המהדרין יכולים להחמיר על עצמם, ובלבד שלא יפגעו בבני ביתם בחוסר הפירות והירקות כראוי.

עד כאן לשון מרן זצ"ל מילה במילה. ועוד כתב בזה בכמה הזדמנויות, וכפי שפורסמו דבריו.

ובאמת שבשנת השביעית שלפני הקודמת, שאלנו את מרן רבינו זצ"ל, אם רשאים אנו לכתוב בשמו שהיתר המכירה הוא נכון לכתחילה אף לאברכים, לאחר היוקר הגדול של הפירות והירקות מתוצרת מהדרין, ומרן השיב לנו שנכתוב כן בשמו, כי הדבר ברור אצלו, ואין לו ספק בו, כי היתר המכירה היתר גמור ואמתי. וצוה עלינו להודיע כן לכל חברינו תלמידי הישיבה, שיקנו מתוצרת היתר המכירה.

ולפני כארבע עשרה שנים הפיצו (שלא ברצונינו) הקלטה של חלק מהדברים, אך שם לא הובא הדבר, כי עיקר הדיבור היה סביב הדברים שכתבנו בהלכה יומית, והוראת מרן בזה היתה שנוכל לפרסם ככל האמור לעיל. והוסיף, שעיקר התעמולה והפירסום שעושים דוקא לדברי המחמירים בזה, ומבטלים דברי המיקלים, הוא מחמת עניני ממון ופוליטיקה, ולא מחמת יראת ה' באמת. וכמה פעמים דיבר אתנו מרורות על אותם המשחירים פני ההיתר בדרכי פוליטיקה ותעמולה, שלא זו דרכה של תורה.

וכשראה את דברינו הרה"ג רב הפעלים רבי יוסף חיים סיטרוק זצ"ל, רבה של צרפת, נכנס לקודש פנימה אל מרן זצ"ל, ושאל האם ישנם איזה הגבלות בענין היתר המכירה. השיב לו מרן זצ"ל בזו הלשון (והקלטת הדברים מצורפת היום ל"הלכה יומית"):

אין שום הגבלות, זה מותר! אבל מי שרוצה לעשות חסידות, יעשה לעצמו, אבל לא להורות לאחרים. יעשה לעצמו כמה שירצה, אבל לאחרים יורה על פי ההיתר, כי הוא אמיתי. ומי הוציא את ההיתר? הגאון רבי יעקב שאול אלישר, שהיה ראשון לציון לפני מאה שנה, והיה גאון עולם, הוא המציא את ההיתר, רק אנחנו הרחבנו אותו, כדי שלא יעשו עליו קושיות, אבל ההיתר הוא שלו, הוא המקורי. ועוד שהיה בזמנו חסידא קדישא, רבי רפאל מאיר פאניז'ל, והוא הסכים עמו.

הגאון הרב פאניז'ל, היה במדינת תוניס, בשליחות מארץ ישראל, ומעשה היה, שהאריה פרץ את הסוגר של גן החיות, ויצא לרחובות, וכולם ברחו ממנו, רק הגאון הרב פאניז'ל קרב אצל האריה, לא פחד משום דבר, וגירש אותו כמו שמגרשים כלב, שאלוהו, איך לא פחד, אמר, מי שהוא צדיק ושומר בריתו, לא צריך לפחד משום דבר.

אלו היו גאונים וצדיקים, והם כתבו את ההיתר, הם ראו בעוניים של הרעבים, שאין להם פרנסה, וריחמו עליהם.

יש הרבה דברים כאלה, כמו מכירת חמץ, ומה יותר חמור, חמץ או שביעית? חמץ זה כרת, ושביעית בזמן הזה אינה אלא מדרבנן, וכולם עושים מכירת חמץ, ומרן כתב את ההיתר הזה בבית יוסף סימן תמח, ואף אחד לא מצפצף על זה, אבל כאן כל שבע שנים עושים צרות, עושים שלא כדין.

אלו דברי קדשו של מרן רבינו הקדוש זצ"ל, אשר לולי הוא, לא יכול היה היתר המכירה היקר מאד לעמוד על רגליו, ועל ידי פעולות המתנגדים, היתה נמנעת הרבנות מלמכור את השדות, וכל ישראל היו אוכלים פירות שביעית בלי היתר כלל.

אמנם עדיין עלינו ללמוד את אופן ההנהגה עם פירות השביעית, כי הדבר נוגע לפירות שאינן מהיתר המכירה, אלא מ"אוצר בית דין", או מגידולים אחרים, כמו שנבאר.

---------------

הרב יוסף חיים סיטרוק שואל את הרב עובדיה יוסף על היתר המכירה - שנת תשס"ח (2007)

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, בעניין ברכת המפיל אחרי חצות, מפרסמים בשם מרן זצוק"ל זיע"א וגם בהלכה יומית, שיש לומר אותה בלי שו"מ והן אמת שכך כתב בספריו. אך מחילה וללמוד אני צריך, מדוע לא מפרסמים גם מש"כ בספר אורחות מרן של הרה"ג רבי דוד יוסף שליט"א (ח"ב) שבשנת תשע"א מרן אביו זצוק"ל ביקש ממנו לפרסם שניתן לברך ברכת המפיל בשו"מ גם אחר חצות לילה אפילו לכתחילה? תודה רבה. ל' תשרי תשפ"ב / 6 באוקטובר 2021

גם בהלכה יומית כתבנו כמו שהבאת, וכן הוא בתשובה בשו"ת יחוה דעת חלק שביעי, וראה בקישור:

http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=480

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה