הלכה ליום שני ח' אלול תשפ"א 16 באוגוסט 2021

כגודל הכשרון – גודל האחריות

בשנת התשל"ג, היה מרן זצ"ל רבה של העיר תל אביב, וביום שבת שובה, התכנסו בבית המדרש בני ישיבות, ומרן זצ"ל נשא בפניהם דברים, ונביא כאן את עיקרן (בתוספת מועטת).

כאשר האדם עומד בדין לפני בית דין של מעלה, וכאשר דנים אותו בימי הדין בהם אנו מצויים, אין דנים את כל בני האדם באותו אופן. כי כל אדם, כפי גודל הכשרונות שלו, כך גודל האחריות שלו על מעשיו. וגם נשמת בני האדם, אינה שווה אצל כל בני האדם, אלא יש אדם ששורש נשמתו ומקורה במקום נעלה יותר, ויש אדם ששורש נשמתו במקום פחות ממנה, וכל אדם מצפים ממנו ותובעים ממנו לעשות מעשיו כפי כחו וכפי מעלתו.

והנה מרן רבינו זצ"ל, היה בוכה בכל שנה בשעת הודוי ביום הכפורים, ומוריד דמעות כנחל, בשעה שהיה אומר "בטלנו תורתך ימים ולילות", והיו הקהל תמהים, על מה מרן בוכה? והלא אין שקדן גדול ממנו, ועל מה הוא מתוודה? עד כי מרן רבינו זצ"ל בעצמו הסביר את הדברים בתוך דבריו, וכך אמר:

מספרים על רבינו הגר"א מוילנא, שהיה בוכה בדמעות שליש ביום הכפורים בשעת הודוי, והיה אומר "בטלנו תורתך ימים ולילות", בה בשעה שצירוף כל הרגעים בשנה שלא עסק בהם בתורה, לא עלו אלא לשעה אחת. ובכל זאת היה הגר"א בוכה על ביטול התורה. וטעם הדבר, משום שהגר"א היה בעל שכל זך ביותר, ובשכלו הכביר והנשגב, עוד בילדותו למד את המסכתות זבחים ומנחות בלילה אחד, עד שהשתוממו כל שומעיו כאשר בחנוהו וראו שלא הניח זוית ופינה בלימוד מהיר וזריז כזה. לכן, כל רגע של הגר"א היה יקר כמו ימים ולילות ארוכים של שאר בני אדם, ולכן היה על הגר"א לבכות על ביטול תורה של שעה אחת (לפי מדרגתו). כי כפי גודל הכשרון, כן גודל האחריות. וכמו שכתב בסוף ספר מעשה רב, שאינו דומה קיצור עבודתו של העבד המנקה את הרפת, לקיצור עבודתו של עבד המתקן את כתרו של המלך.

ומכאן אנו נוכל ללמוד גם כן, שמי שיש לו כשרונות, עליו לנצלם, ועליו להשקיע את כחו במקום בו הוא יוכל לפעול הרבה. ולמשל, מי שיש לו כח בדיבורו, עליו להשפיע דברי תורה על אחרים. ומי שיש לו הון רב, עליו לתרום כפי כחו למען חיזוק התורה והיראה. וכן על זה הדרך. תן לחכם ויחכם עוד.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, מתי מרן זצוק"ל היה אומר סליחות בימות החול? האם באשמורת הבוקר או בחצות לילה? תודה רבה. ח' אלול תשפ"א / 16 באוגוסט 2021

יש שנים שהיה אומר באשמורת הבוקר, ויש שהיה אומר בחצות הלילה. ופעמים בודדות אמר לפני תפילת מנחה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה