הלכה ליום שני ח' אלול תשפ"א 16 באוגוסט 2021

כגודל הכשרון – גודל האחריות

בשנת התשל"ג, היה מרן זצ"ל רבה של העיר תל אביב, וביום שבת שובה, התכנסו בבית המדרש בני ישיבות, ומרן זצ"ל נשא בפניהם דברים, ונביא כאן את עיקרן (בתוספת מועטת).

כאשר האדם עומד בדין לפני בית דין של מעלה, וכאשר דנים אותו בימי הדין בהם אנו מצויים, אין דנים את כל בני האדם באותו אופן. כי כל אדם, כפי גודל הכשרונות שלו, כך גודל האחריות שלו על מעשיו. וגם נשמת בני האדם, אינה שווה אצל כל בני האדם, אלא יש אדם ששורש נשמתו ומקורה במקום נעלה יותר, ויש אדם ששורש נשמתו במקום פחות ממנה, וכל אדם מצפים ממנו ותובעים ממנו לעשות מעשיו כפי כחו וכפי מעלתו.

והנה מרן רבינו זצ"ל, היה בוכה בכל שנה בשעת הודוי ביום הכפורים, ומוריד דמעות כנחל, בשעה שהיה אומר "בטלנו תורתך ימים ולילות", והיו הקהל תמהים, על מה מרן בוכה? והלא אין שקדן גדול ממנו, ועל מה הוא מתוודה? עד כי מרן רבינו זצ"ל בעצמו הסביר את הדברים בתוך דבריו, וכך אמר:

מספרים על רבינו הגר"א מוילנא, שהיה בוכה בדמעות שליש ביום הכפורים בשעת הודוי, והיה אומר "בטלנו תורתך ימים ולילות", בה בשעה שצירוף כל הרגעים בשנה שלא עסק בהם בתורה, לא עלו אלא לשעה אחת. ובכל זאת היה הגר"א בוכה על ביטול התורה. וטעם הדבר, משום שהגר"א היה בעל שכל זך ביותר, ובשכלו הכביר והנשגב, עוד בילדותו למד את המסכתות זבחים ומנחות בלילה אחד, עד שהשתוממו כל שומעיו כאשר בחנוהו וראו שלא הניח זוית ופינה בלימוד מהיר וזריז כזה. לכן, כל רגע של הגר"א היה יקר כמו ימים ולילות ארוכים של שאר בני אדם, ולכן היה על הגר"א לבכות על ביטול תורה של שעה אחת (לפי מדרגתו). כי כפי גודל הכשרון, כן גודל האחריות. וכמו שכתב בסוף ספר מעשה רב, שאינו דומה קיצור עבודתו של העבד המנקה את הרפת, לקיצור עבודתו של עבד המתקן את כתרו של המלך.

ומכאן אנו נוכל ללמוד גם כן, שמי שיש לו כשרונות, עליו לנצלם, ועליו להשקיע את כחו במקום בו הוא יוכל לפעול הרבה. ולמשל, מי שיש לו כח בדיבורו, עליו להשפיע דברי תורה על אחרים. ומי שיש לו הון רב, עליו לתרום כפי כחו למען חיזוק התורה והיראה. וכן על זה הדרך. תן לחכם ויחכם עוד.

שאלות ותשובות על ההלכה

לכבוד הרב שליט"א שלום, מתי מרן זצוק"ל היה אומר סליחות בימות החול? האם באשמורת הבוקר או בחצות לילה? תודה רבה. ח' אלול תשפ"א / 16 באוגוסט 2021

יש שנים שהיה אומר באשמורת הבוקר, ויש שהיה אומר בחצות הלילה. ופעמים בודדות אמר לפני תפילת מנחה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה