הלכה ליום חמישי י"א אב תשע"ד 7 באוגוסט 2014

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אילנית בת גרטה חורש ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אסף חורש נ"י

שאלה: האם יש חיוב מן הדין ללכת עם כיפה על הראש?

תשובה: בגמרא במסכת קידושין (לא.) מובא, שרב הונא בנו של רב יהושע היה נזהר שלא ללכת ארבע אמות (כשני מטרים) בגילוי ראש, משום שהיה אומר, שכינה למעלה מראשי. ובזוהר הקדוש אמרו, שלא ילך אדם ארבע אמות בגילוי הראש, משום שאור השכינה נמצא מעל ראשו של אדם וממשיך לו חיים.

ומדברי הגמרא נראה שרב הונא לא היה נזהר בכך מן הדין, אלא משום מידת חסידות, שהרי לא אמרו כן בדרך הוראה לכל אדם. ובאמת בספר ארחות חיים (הלכות תפילה סימן מח.) כתב בשם מהר"ם מרוטנבורג (מגדולי הראשונים, שכבר כתבנו אודותיו במקום אחר) שאין איסור מן הדין ללכת בגילוי הראש, ומה שמובא בגמרא אודות רב הונא, אין זה אלא ממידת חסידות. וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים.

אמנם בספר טורי זהב כתב, שבזמנינו יש איסור גמור ללכת בגילוי ראש, שמכיוון שכך דרכם של הגוים שכשיושבים מסירים הכובע מעל ראשם (ועל כל פנים נהגו כן בזמנו), לפיכך יש בכך איסור משום "ובחוקותיהם לא תלכו".

אולם מרן הבית יוסף הביא בשם המהר"י קולון, שאין לאסור משום ובחוקותיהם לא תלכו, אלא באחד משני אופנים, או שיהיה חוק שטעמו נסתר (כמשמעות המילה "חוק" שהוא דבר בלי טעם נגלה) שאז מכיוון שעושה דבר שאין בו טעם נגלה, אלא מפני שהם נוהגים כן, נראה ודאי כנמשך אחריהם ומודה להם. או שיהיה דבר שנהגו בו הגוים לשם פריצות. והרמ"א הביא דברי המהר"י קולון להלכה. ולפי דבריהם נראה שאין דברי הטורי זהב מוכרחים, מכיון שאדם שהולך בלא כיפה לראשו, עושה כן מטעם אחר, כגון מפני החום או עייפות וכדומה, ולא שייך בזה "חוק" שהוא בלי טעם, ובגלל מנהג הגוים לא נאסר הדבר על ישראל.

וכמו כן הזכרנו בהלכה שהתפרסמה לפני חג השבועות, שהגאון מוילנא היה אוסר להעמיד ענפי אילנות בבית הכנסת בחג השבועות, מפני שהגוים נוהגים להעמיד ענפי אילנות בימי חגיהם. והזכרנו שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ) כתב, שהגאון מוילנא נמשך בזה לשיטתו שיש איסור משום "ובחוקותיהם לא תלכו" בכל מנהגי הגוים, אבל לשיטת המהר"י קולון ועוד פוסקים רבים, אין איסור זה נוהג אלא בדבר שנוהגים הגוים בדרך של "חוק" שהוא דבר בלי טעם.

וכמו כן בנדונינו, נראה שאין איסור ללכת בלא כיפה על הראש משום "ובחוקותיהם לא תלכו" אלא עיקר עניין זה הוא ממידת חסידות כמו שנזכר בדברי הגמרא והזוהר הקדוש שהבאנו.

ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל, שבכיסוי הראש (בכיפה) בזמנינו יש טעם יותר ממידת חסידות, כי ידוע שכך דרכם של החפשים פורקי עול תורה ומצוות ללכת בגילוי הראש, ויש היכר מיוחד להכיר בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו, על ידי הכיפה שעל הראש, שהדתיים נזהרים ללכת תמיד בכיסוי ראש, והפכה הכיפה שעל ראשם לסמל לאדם דתי, שמורא שמים עליו, ואם כן מי שהולך בגילוי הראש במקום שבו רוב הדתיים נוהגים ללכת עם כיפה, יש לחוש בו משום מראית העין שיחשדוהו לפורק עול מלכות שמים, ולכן דבר מסתבר הוא שהיום יש בזה יותר ממידת חסידות, וכל שיש כיפה על ראשו יצא גם מחשש מראית העין.

ובהלכה הבאה נבאר את הדין בזה לאדם המבקר בחוף הים וכדומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מהו השיעור של הכיפה שלובשים על הראש? ד' טבת תש"פ / 1 בינואר 2020

לכתחילה צרי שתכסה את רוב הראש, ובכל מקרה צריך שתהיה נראית מכל צדדי הראש

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת

הבדלה בתשעה באב בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ה), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדי......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה וצחצוח שיניים ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, "......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה


ספק אם אמר משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה