הלכה ליום שני כ"א תמוז תש"פ 13 ביולי 2020

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת
מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב.

מנהג הספרדים
אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ושבוע שחל בו תשעה באב, פירושו, השבוע שבתוכו חלה תענית תשעה באב, מיום ראשון ואילך. ולדוגמא, אם יחול יום תשעה באב ביום חמישי, הרי שמיום ראשון שלפניו, נוהגים כל מנהגי האבלות השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב.

שבוע שחל בו תשעה באב, שנת התש"פ
בשנה זו, שנת התש"פ, יחול יום תשעה באב ביום חמישי (מיום רביעי בערב). נמצא שדיני שבוע שחל בו תשעה באב, יחולו עלינו השנה במלוא תוקפם, שאין לך שבוע שחל בו ארוך יותר מזה.

תספורת לנשים
לענין תספורת לנשים בשבוע שחל בו למנהג הספרדים, או בכל ימי בין המצרים למנהג האשכזים, נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג. ובאמת שהדבר תלוי במחלוקת אחרת, וכפי שנבאר:

נחלקו הפוסקים, לענין אשה שאבלה על אחד משבעת קרוביה (אב ואם, אח ואחות, בן ובת, ובעל), האם אסור לה להסתפר, כשם שלאנשים אסור להסתפר, או שאיסור זה אינו נוהג באשה.

ולהלכה, מרן השלחן ערוך, אשר הספרדים וכל בני עדות המזרח הולכים לאורו, פסק שאין איסור תספורת נוהג באשה. ועל כן תיכף אחר שבעת ימי האבל, מותר לאשה להסתפר. אבל הרמ"א, שלפי הוראותיו הולכים האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, פסק שאיסור תספורת נוהג גם בנשים.

ולפי זה נראה, שלדעת מרן השלחן ערוך, ולמנהג הספרדים, אין איסור תספורת נוהג בנשים גם בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל למנהג האשכנזים היוצאים ביד רמ"א, אף הנשים בכלל איסור זה. וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, ועוד מגדולי הפוסקים.

ומכל מקום יש מרבני האשכנזים שכתבו, שאף על פי שבאבלות ממש, מנהגם  הוא שגם הנשים אינן מסתפרות, מכל מקום בבין המצרים רשאיות הנשים להקל בזה, כי אין תוקף מנהג האבלות חמור כל כך מצד הדין, רק בתורת מנהג, כמו שביארנו. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, שאז איסור התספורת הוא מתקנת  חכמי המשנה ממש, ולא רק מחמת המנהג, אין לחלק בין אנשים לנשים.

ולמעשה בשנה זו, למנהג האשכנזים, לדעת כמה מגדולי הפוסקים יש להחמיר אפילו לנשים שלא להסתפר. אבל הספרדים מיקלים בזה לנשים.

שאלות ותשובות על ההלכה

באים מותר להסתפר בצאת הצום של תשעה באב לדעת הספרדים ט' אב תש"פ / 30 ביולי 2020

למנהג הספרדים מותר להסתפר מייד בצאת התענית. 

האם מותר לגהץ בגד שהוכן לפני השבוע שחל ט׳ באב בשבוע שחל בו לפני הלבישה ו' אב תש"פ / 27 ביולי 2020

מותר לגהץ בגד כזה בימים הללו. 

שלום וברכה
אני מכיר אנשים שברשות החברתיות כמו וואצפ הם כותבים מתחת לשמם בפרטי (מה שנקרא היום 'סטטוס') פסוק מהמקרא שבו נמצא שם הו'יה מפורש מנוקד כגון "שויתי הוי'ה לנגדי תמיד"
השאלה שלי היא מה הדין בנושא זה האם מותר למחוק את הפסוק או להחליפו בפסוק אחר והאם אפשר ומותר מלכתחילה לעשות כן?
תודה כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

כמובן שהאנשים שעושים זאת לא פועלים נכון. אבל לגבי מחיקת שם כזה, שהוא על גבי מסך, אין זה נחשב למחיקת השם, ומותר לשנות את הפסוק לדבר אחר בלי חשש.   

אם כתוב בס״ד בדף כמו שנוהגים לכתוב בראש הדף אבל הדף הזה הוא לא של תורה האםמותר לזרוק את הדף לאשפה כ"א תמוז תש"פ / 13 ביולי 2020

מותר, כי אין בו קדושה.   

האם מותר לספרדים להסתפר בשלושת השבועות מיז" בתמוז י"ח תמוז תש"פ / 10 ביולי 2020

מנהג הספרדים להקל עד ראש חודש אב. 

 

שבת שלום,

האם יש איסור על צביעת השיער לאישה בימי בין המצרים? ט' אב תשע"ט / 10 באוגוסט 2019

אין איסור בזה.

מה התנאים של שלושת השבועות לגבי שמיעת שירים? כ"ב תמוז תשע"ט / 25 ביולי 2019

כתבו גדולי האחרונים שיש להמנע משמיעת מוזיקה בימים הללו, מלבד בסעודת מצוה, כמו ברית מילה וכדומה.

האם אין מקום למנהג שנהגו רבים מהספרדים שלא להסתפר מראש חודש? כ"ז תמוז תשע"ח / 10 ביולי 2018

נכונים הדברים, ובאמת יש לציין שיש נוהגים להחמיר מראש חודש אב, שלא להסתפר, גם למנהג הספרדים, וכמו שכתב מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות ארבע תעניות.

בתחילת ההלכה כתבתם שלספרדים אסור להסתפר ולכבס בשבוע שחל בו (הכיתוב בכחול).
ואילו בסוף ההלכה כתבתם שלספרדים אפשר להקל ולהסתפר בשבוע שחל בו (הכיתוב באדום).
שאלתי האם אין פה הלכה מנוגדת, שפעם אסור ופעם מותר? כ"ה תמוז תשע"ד / 23 ביולי 2014

בתחילת ההלכה, דיברנו לגבי איסור תספורת לאנשים, ובסוף ההלכה דיברנו בפירוש כלפי דין תספורת לנשים שהספרדים מיקלים בו לגמרי

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שמונה מעלות בצדקה

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' מתנות עניים), שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. כלומר, שמונה סוגים יש במצוות צדקה, וכל אחד מהם מעלתו גדולה משל חבירו. המעלה הגדולה מכולם, זה המחזיק ביד ישראל שאין לו מעות די מחסורו, ונותן לו מעות במתנה או בהלואה, או שדואג לו שתהיה לו פרנסה על ידי שמכניסו באיזה ......

לקריאת ההלכה


מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

שאלה: אלו הנוהגים להפריש בכל חודש מעשר כספים, האם יכולים לנכות מסכום המעשר דמי פרנסת בניהם ובנותיהם אשר עמם בבית?

תשובה: ביארנו, שחייב כל אדם לתת איזה סכום לצדקה בכל שנה, ומדה בינונית לתת בכל חודש עשירית מכל הריוח של אותו החודש. וכעת לענין השאלה, אודות אלו הנוהגים לתת בכל חודש מעשר כספים מכל הרוחים שלהם, האם הם רשאים לנכות מהמעשר את הוצאות כלכלת בניהם ובנותיהם הגדולים אשר בבית. והנה שורש השאלה, הוא לפי מה ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה