שאלה: האם מותר ללכת בשבת, לקראת צאתה, לחנות מסויימת (בחוץ לארץ), כדי שמיד בצאת השבת ניתן יהיה להכנס לחנות לקנות איזה דבר?
תשובה: נאמר בספר ישעיה (נח, יג), "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וכו', אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וכו', כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".
ופירשו רבותינו במסכת שבת ובמסכת עירובין (שבת קיג. עירובין לח:), "אם תשיב משבת רגלך", שלא יהיה הילוכך של שבת כהילוכך של חול. "עשות חפצך", שלא יהלך אדם בסוף שדהו בשבת לידע מה היא צריכה לאחר השבת. כלומר, אסור לאדם ללכת לשדה שלו בשבת, כדי לראות מה יצטרך לעשות בה לאחר השבת, לחרוש ולהשקות וכדומה.
ומסיים הפסוק, "כי פי ה' דיבר", כלומר, דין זה, שאסור לאדם להלך בשדהו בשבת, אינו גזירת חכמים, אלא איסור ממש, כי כן צוה ה' למשה רבינו בהר סיני, ומאז היה הדבר בגדר "הלכה למשה מסיני", עד שבא הנביא ישעיה וכתב את הדברים בפירוש. (חזון עובדיה חלק ששי עמוד א).
ומכאן אנו למדים, שאסור לאדם ללכת בשבת ולעמוד סמוך לחנות כלשהי על מנת לקנות בה מיד לאחר השבת. ואפילו אם אין הוא נושא עליו מעות (כסף) כדי לקנות, בכל זאת הדבר אסור, כי הדבר ברור שטעמו שעומד שם, הוא בכדי להכנס לחנות מיד לאחר השבת, והקניה בשבת היא ענין האסור בשבת, ולכן אסור לעשות כן. ורק לאחר צאת השבת, יוכל ללכת ולעשות רצונו.
ויש להוסיף, שאם כוונת אותו אדם לקנות איזה דבר לצורך מצוה, כגון לצורך הכנסת כלה וכיוצא בזה, מותר להתכונן בשבת כדי לקנות במוצאי שבת. שהרי נאמר "עשות חפצך ביום קודשי", שאסור לאדם לעשות את "חפציו", כלומר, עניניו הפרטיים, אבל "חפצי שמים", כלומר, ענין שהוא לצורך מצוה, מותר.
