הלכה ליום רביעי י"א טבת תשפ"ב 15 בדצמבר 2021

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שבפרוסת לחם. ויש להזהר שלא לאכול משקל פת שהוא גבולי, אלא יקח פחות משיעור זה, כדי שלא יכנס לספק).

כתב מרן הבית יוסף (סימן קנח) בשם הרוקח,  שהאוכל פחות מ"כביצה" פת, יש להסתפק אם הוא חייב בנטילת ידיים. ולכן עליו ליטול את ידיו בלא ברכה.

כלומר, מאחר ויש ספק בידינו אם האוכל כביצה פת, (ולהלן נסביר כמה הוא שיעור "כביצה"), חייב ליטול את ידיו או אינו חייב ליטול את ידיו, לכן יש להורות שיטול ידיו, אבל לא יברך. כדי שלא יכנס לחשש "ברכה לבטלה".

ומרן הבית יוסף הסביר את הספק בזה. שהרי עיקר הטעם שהצריכו רבותינו ליטול ידיים לפני הסעודה, הוא כדי שהידיים לא יטמאו את האוכל. והוא ענין שהיה נוהג בזמן שבית המקדש היה קיים. וכלל גדול בידינו, שכל מאכל שאין בו שיעור כביצה, אינו מקבל טומאה. כלומר, מרוב שהוא קטן, אין בו שיעור שיוכל להטמא.

ולכן יש מקום לומר שלא חייבו חכמים ליטול ידיים על פת בפחות משיעור כביצה. אולם מצד שני יתכן שרבותינו לא חילקו בזה בין שיעור שהוא יותר מכביצה לשיעור שהוא פחות מכביצה.

לכן למעשה, גם מרן השלחן ערוך פסק, שמי שאוכל פת פחות משיעור כביצה, יטול את ידיו, אך לא יברך על הנטילה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד שטז) כמה הוא שיעור כביצה לענין זה. ולהלכה העלה, שכל שאוכל כחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. (משום ששיעור כביצה הנוגע לעניננו הוא שיעור ביצה בלא קליפתה. שמשקלה פחות ממשקל ביצה בקליפתה).

ולסיכום: האוכל פחות מחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. ורק כשאוכל יותר מחמשים גרם פת, יטול ידיו בברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שאכל פת פחות מביצה וכאמור נטל ידיו ידיו בלי ברכה האם יברך בסוף האכילה ברכת המזון או על המחיה? י"ג טבת תשפ"ב / 17 בדצמבר 2021

מי שאכל יותר מכזית, מברך ברכת המזון, אף על פי שלא אכל כביצה.

מי שמתכוון לכתחילה לאכול המוציא פחות מכזית ( 27 גרם), האם פטור לחלוטין מנטילת ידיים? כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

מן הדין פטור לגמרי, אבל המחמיר ליטול בלא ברכה תבוא עליו ברכת טוב,  

שלום רב,
האם שיעור כביצה יש לו זמן כמו שיש לכזית כאכילת פרס,
זאת אומרת אם אדם אכל כזית בתחילת הסעודה ולאחר כחצי שעה אכל עוד כזית האם מצטרף לכביצה?
כל השאלה היא לגבי ברכה על נטילת ידיים שהוא יודע בוודאות שהוא יוכל כזית ורק לאחר עוד חצי שעה עוד כזית ט"ו טבת תשפ"א / 30 בדצמבר 2020

 

ספק זה נוגע גם לענין חובת אכילת כביצה בסוכה ובסעודות שבת, וכן לגבי כל החיובים שבתורה שהם ביותר מכזית. ולגבי כותבת (שהוא יותר מכזית) מפורש ביומא פ: שצריך לאכול תוך כדי אכילת פרס כדי להתחייב. וכן מבואר במעילה ובכריתות לגבי טומאת גוויה, שכשאוכל כביצה להטמא, צריך שיאכל תוך כדי אכילת פרס אף שהוא שיעור כביצה. אבל חולק על כל זה בספר פסקי הסידור (לבעל שלחן ערוך הרב עם הערות הגרא"ח נאה סדר נט"י לסעודה), וסובר שדוקא לגבי כזית צריך שיהיה תוך כדי אכילת פרס, אבל בשיעורים שהם יותר משיעור זה, אין צריך תוך כדי אכילת פרס (ושם מיישב הראיה מיומא). רק כל כזית וכזית צריך שתהיה תוך כדי אכילת פרס. וכן כתבו הרבה אחרונים, וכן שמעתי בשם מרן זצ"ל. וכן עיקר.

כשאוכל פחות מכזית האם יברך המוציא? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

יברך המוציא אבל לא ברכת המזון.

כפי שכתוב בכל ספרי ההלכה והיה ידוע לנו , כביצה זה 54 גרם.  לכן תמיד ברכנו על נטילת ידיים מ- 54 גרם.
כעת מתחדש לנו שזה פחות מ-54 גרם,   כמה?  האם מ- 51 גרם או ...? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

שיעור כביצה הוא בערך חמשים ושנים גרם פת. ואי אפשר לצמצם את השיעור בצורה מדוייקת, לכן יש להשתדל שלא לאכול שיעור שהוא בספק.

מה קורה לגבי ברכת המזון? מתי לברך אחרי איזה שיעור? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

יש לברך ברכת המזון משיעור כזית. כלומר, כעשרים ושבע גרם.

אם לא אוכל 50 גרם פת ללא ברכה על נטילה האם בכל זאת חייב ברכת המזון? מאיזו מידה חייב בברכת המזון?
מי שאוכל פרוסת לחם 1 אינו מברך על נטילה אבל חייב ברכת המזון? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כל שאוכל עשרים ושבע גרם, חייב בברכת המזון.
 
מי שאוכל פרוסת לחם אחת, אינו מברך על הנטילה אבל חייב בברכת המזון.

איך ינהג אדם שעשה קיצור קיבה. הוא לא יכול לאכול מהר את המוציא.
אחרי המוצא צריך לאכול תוך 4 ד' נכון? זה לוקח לו הרבה יותר זמן, מה לעשות? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית בתוך שבע וחצי דקות, נכון להחמיר שיטול ידיו בלא ברכה.

לכאורה הלכה זו סותרת את ההלכה ששלחתם לפניה, ונראה לי שכוונתכם שאם אוכל משמעותית פחות מ 50 גרם אינו צריך ליטול (וממילא לא לברך), ואם אוכל כחמישים גרם או יותר, אך פחות משיעור כביצה, ייטול בלי ברכה, ואם אוכל כביצה או יותר, ייטול בברכה. האמנם כך? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית, יטול בלא ברכה. אוכל כביצה, יטול בברכה. וברכת המזון צריך לברך משיעור כזית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה