הלכה ליום רביעי י"א טבת תשפ"ב 15 בדצמבר 2021

נטילת ידיים על פחות משיעור כביצה

בהלכה הקודמת, הבאנו את דברי מרן השלחן ערוך שפסק, שמי שאוכל פחות מכזית פת, כלומר, פחות מעשרים ושבע גרם פת, אינו צריך ליטול את ידיו. (ושיעור עשרים ושבע גרם פת, יש לשערו באופן כזה, שאם יקח את הפת ויכניס אותה בדוחק בתוך בקבוק של תינוק, יהיה השיעור 27 סמ"ק. והוא בערך שיעור של שני שלישים מהחלק הרך שבפרוסת לחם. ויש להזהר שלא לאכול משקל פת שהוא גבולי, אלא יקח פחות משיעור זה, כדי שלא יכנס לספק).

כתב מרן הבית יוסף (סימן קנח) בשם הרוקח,  שהאוכל פחות מ"כביצה" פת, יש להסתפק אם הוא חייב בנטילת ידיים. ולכן עליו ליטול את ידיו בלא ברכה.

כלומר, מאחר ויש ספק בידינו אם האוכל כביצה פת, (ולהלן נסביר כמה הוא שיעור "כביצה"), חייב ליטול את ידיו או אינו חייב ליטול את ידיו, לכן יש להורות שיטול ידיו, אבל לא יברך. כדי שלא יכנס לחשש "ברכה לבטלה".

ומרן הבית יוסף הסביר את הספק בזה. שהרי עיקר הטעם שהצריכו רבותינו ליטול ידיים לפני הסעודה, הוא כדי שהידיים לא יטמאו את האוכל. והוא ענין שהיה נוהג בזמן שבית המקדש היה קיים. וכלל גדול בידינו, שכל מאכל שאין בו שיעור כביצה, אינו מקבל טומאה. כלומר, מרוב שהוא קטן, אין בו שיעור שיוכל להטמא.

ולכן יש מקום לומר שלא חייבו חכמים ליטול ידיים על פת בפחות משיעור כביצה. אולם מצד שני יתכן שרבותינו לא חילקו בזה בין שיעור שהוא יותר מכביצה לשיעור שהוא פחות מכביצה.

לכן למעשה, גם מרן השלחן ערוך פסק, שמי שאוכל פת פחות משיעור כביצה, יטול את ידיו, אך לא יברך על הנטילה.

ומרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל דן בספרו הליכות עולם (ח"א עמוד שטז) כמה הוא שיעור כביצה לענין זה. ולהלכה העלה, שכל שאוכל כחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. (משום ששיעור כביצה הנוגע לעניננו הוא שיעור ביצה בלא קליפתה. שמשקלה פחות ממשקל ביצה בקליפתה).

ולסיכום: האוכל פחות מחמשים גרם פת, יטול ידיו בלא ברכה. ורק כשאוכל יותר מחמשים גרם פת, יטול ידיו בברכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מי שאכל פת פחות מביצה וכאמור נטל ידיו ידיו בלי ברכה האם יברך בסוף האכילה ברכת המזון או על המחיה? י"ג טבת תשפ"ב / 17 בדצמבר 2021

מי שאכל יותר מכזית, מברך ברכת המזון, אף על פי שלא אכל כביצה.

מי שמתכוון לכתחילה לאכול המוציא פחות מכזית ( 27 גרם), האם פטור לחלוטין מנטילת ידיים? כ"ז סיון תשפ"א / 7 ביוני 2021

מן הדין פטור לגמרי, אבל המחמיר ליטול בלא ברכה תבוא עליו ברכת טוב,  

שלום רב,
האם שיעור כביצה יש לו זמן כמו שיש לכזית כאכילת פרס,
זאת אומרת אם אדם אכל כזית בתחילת הסעודה ולאחר כחצי שעה אכל עוד כזית האם מצטרף לכביצה?
כל השאלה היא לגבי ברכה על נטילת ידיים שהוא יודע בוודאות שהוא יוכל כזית ורק לאחר עוד חצי שעה עוד כזית ט"ו טבת תשפ"א / 30 בדצמבר 2020

 

ספק זה נוגע גם לענין חובת אכילת כביצה בסוכה ובסעודות שבת, וכן לגבי כל החיובים שבתורה שהם ביותר מכזית. ולגבי כותבת (שהוא יותר מכזית) מפורש ביומא פ: שצריך לאכול תוך כדי אכילת פרס כדי להתחייב. וכן מבואר במעילה ובכריתות לגבי טומאת גוויה, שכשאוכל כביצה להטמא, צריך שיאכל תוך כדי אכילת פרס אף שהוא שיעור כביצה. אבל חולק על כל זה בספר פסקי הסידור (לבעל שלחן ערוך הרב עם הערות הגרא"ח נאה סדר נט"י לסעודה), וסובר שדוקא לגבי כזית צריך שיהיה תוך כדי אכילת פרס, אבל בשיעורים שהם יותר משיעור זה, אין צריך תוך כדי אכילת פרס (ושם מיישב הראיה מיומא). רק כל כזית וכזית צריך שתהיה תוך כדי אכילת פרס. וכן כתבו הרבה אחרונים, וכן שמעתי בשם מרן זצ"ל. וכן עיקר.

כשאוכל פחות מכזית האם יברך המוציא? כ"ה טבת תשע"ח / 12 בינואר 2018

יברך המוציא אבל לא ברכת המזון.

כפי שכתוב בכל ספרי ההלכה והיה ידוע לנו , כביצה זה 54 גרם.  לכן תמיד ברכנו על נטילת ידיים מ- 54 גרם.
כעת מתחדש לנו שזה פחות מ-54 גרם,   כמה?  האם מ- 51 גרם או ...? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

שיעור כביצה הוא בערך חמשים ושנים גרם פת. ואי אפשר לצמצם את השיעור בצורה מדוייקת, לכן יש להשתדל שלא לאכול שיעור שהוא בספק.

מה קורה לגבי ברכת המזון? מתי לברך אחרי איזה שיעור? כ"ו סיון תשע"ד / 24 ביוני 2014

יש לברך ברכת המזון משיעור כזית. כלומר, כעשרים ושבע גרם.

אם לא אוכל 50 גרם פת ללא ברכה על נטילה האם בכל זאת חייב ברכת המזון? מאיזו מידה חייב בברכת המזון?
מי שאוכל פרוסת לחם 1 אינו מברך על נטילה אבל חייב ברכת המזון? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

כל שאוכל עשרים ושבע גרם, חייב בברכת המזון.
 
מי שאוכל פרוסת לחם אחת, אינו מברך על הנטילה אבל חייב בברכת המזון.

איך ינהג אדם שעשה קיצור קיבה. הוא לא יכול לאכול מהר את המוציא.
אחרי המוצא צריך לאכול תוך 4 ד' נכון? זה לוקח לו הרבה יותר זמן, מה לעשות? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית בתוך שבע וחצי דקות, נכון להחמיר שיטול ידיו בלא ברכה.

לכאורה הלכה זו סותרת את ההלכה ששלחתם לפניה, ונראה לי שכוונתכם שאם אוכל משמעותית פחות מ 50 גרם אינו צריך ליטול (וממילא לא לברך), ואם אוכל כחמישים גרם או יותר, אך פחות משיעור כביצה, ייטול בלי ברכה, ואם אוכל כביצה או יותר, ייטול בברכה. האמנם כך? כ"ה סיון תשע"ד / 23 ביוני 2014

אם אוכל כזית, יטול בלא ברכה. אוכל כביצה, יטול בברכה. וברכת המזון צריך לברך משיעור כזית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

אילו כלים טעונים טבילה

בהלכה הקודמת נתבאר שכלים הנקחים מן הגוי, כגון כלים שהיצרן שלהם אינו יהודי, חייבים טבילה במקוה טהרה לפני השימוש בהם. אולם יש לדעת שאין חיוב טבילה, אלא בכלים שהם "צרכי הסעודה", כגון כוסות וצלחות, קערות וקומקומים, וכיוצא בהם, שמשתמשים בהם לצורך אכילה ושתיה, אבל שאר כלים, כגון מספריים וכיוצא ב......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה