בהלכה הקודמת ביארנו, שיש איסור לרוץ בשבת, ואין חילוק בזה בין ריצה איטית או מהירה. ולמדו כן רבותינו מן הפסוק שנאמר בו לגבי יום השבת, "וכבדתו מעשות דרכיך", כלומר, שלא יהיה הילוכך של חול כהילוכך של שבת. ומכאן למדו הפוסקים לאסור נסיעה באופניים בשבת.
טעם האיסור לרוץ בשבת
ובטעם האיסור לרוץ בשבת, יש שכתבו שהוא אסור מפני שנראה כאילו רץ לעסקיו בשבת כדרכו ביום חול, ויש שכתבו ששורש האיסור הוא מפני שאין זה עונג שבת לטרוח ולרוץ ביום השבת.
ריצה לשם הנאה
ולפיכך כתב הסמ"ג, שנראה לו כי בחורים המתענגים בריצתם ובקפיצתם מותר להם לרוץ בשבת, שאינם רצים לעסקיהם, ועוד שהם מתענגים בריצתם. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך.
וכן אדם ההולך בדרך ויורדים עליו גשמים, או שחושש שמא ירדו גשמים, רשאי לרוץ, שהרי ניכר שאינו רץ לצורך עסקיו, וגם זהו עונג שלו לרוץ, מפני שאדרבא אם ימנע מלרוץ הרי יבא לידי צער שיבואו עליו גשמים. וכן מותר לרוץ מפני כלב הרץ אחריו וכיוצא בזה.
אם היה מהלך בדרך והגיע לשלולית מים, יכול לדלגה ולקפוץ מעליה, ואפילו אם היא רחבה שאינו יכול להניח רגלו הראשונה קודם שיעקור את השניה (כלומר, אף על פי שבא למצב ששני רגליו באוויר, והרי זה אסור שהוא כמו ריצה בשבת) מוטב שידלג מעליה ממה שיקיף אותה בהליכה, מפני שאדרבא, אם יקיפנה יבא לידי טורח גדול יותר.
נסיעה באופניים לילדים קטנים
ביארנו אם כן, שטעם האיסור לרוץ בשבת, הוא משום שנראה כאילו ממהר לעסקים של חול, ומשום שאין זה עונג לרוץ בשבת. וכמו כן אסור ליסוע בשבת באופניים, מטעמים אלה, שנראה הדבר כ"עובדין דחול", כלומר, מעשים ששייכים ליום של חול, ולא לשבת קודש.
ומעתה עלינו לדון לגבי ילדים קטנים, האם יש לאפשר להם ליסוע בשבת באופניים, או לא?
והנה אם מדובר בילדים גדולים, שכבר הגיעו ל"גיל חינוך", כלומר, בני שש או שבע שנים, בלאו הכי יש לאסור עליהם ליסוע בשבת באופניים, שהרי יש לחנכם למצוות כמו הגדולים. אבל ילדים קטנים יותר, שעדיין לא הגיעו לגיל חינוך, וברצונם ליסוע על אופנים עם שלשה גלגלים (תלת אופן), כתבו כמה מגדולי האחרונים שיש להקל בזה בשבת, מכמה טעמים. (חזו"ע שבת ח"ד עמוד מג).
ולסיכום: אסור לרוץ בשבת. אבל כאשר הריצה גורמת עונג לאדם, ואין חשש שיראה כאילו יוצא לעסקיו, וכגון ילדים ובחורים הנהנים בריצתם, וכן אדם הבורח מן הגשמים וכדומה, מותר לכל אלה לרוץ בשבת. ויש לאסור אפילו על ילדים קטנים ליסוע בשבת, מלבד ילדים קטנים מאד, המבקשים ליסוע על "תלת אופן", שמותר לתת בידם את האופניים שיסעו בהם. (ולא שייך איסור מוקצה על אופניים אלה).