הלכה ליום שלישי כ"ה אדר תשפ"א 9 במרץ 2021

פירות יבשים – לגעת בחמץ בימי הפסח

שתי שאלות: בבית הורי נהגו שלא לאכול פירות יבשים בפסח, וכעת לאחר שנשאתי ראיתי שבמשפחת בעלי אוכלים פירות יבשים בפסח, האם המנהג נכון? והאם נכון הדבר שאסור לגעת בחמץ שמוצאים ברחוב בפסח?

תשובה: כתב הרמ"א בהגהת השלחן ערוך (סימן תסז ס"ה) שנהגו שלא לאכול פירות מיובשים בפסח. ומקור המנהג הובא בדרכי משה, שנהגו בכמה מקומות שלא לאכול פירות יבשים בפסח, משום שהיו נוהגים לייבש את הפירות בסמוך לפת לחם בתנור. ועוד, שהיו נוהגים (וכן נוהגים עד עתה), להדביק קמח על גבי התאנים לייבשן. ולכן אסרו לאכול פירות יבשים בפסח.

אבל מנהג הספרדים ובני עדות המזרח להקל באכילת פירות יבשים בפסח. אולם הזהירו הפוסקים להשמר מתערובת חמץ בתאנים מיובשות, וכן הזהיר מרן רבינו הקדוש זצ"ל שלא לקנות בוטנים ואגוזים קלויים הנמכרים בשוק, אם אין עליהם השגחה מיוחדת לחג הפסח, שידוע שמערבים קמח במלח. (חזון עובדיה ח"ב עמוד סו).

ובכלל בדברי הפוסקים מצאנו דינים רבים לגבי מוצרי מזון שונים שמותר להשתמש בהם בפסח ללא הכשר. אולם פעמים רבות שהדברים היו נכונים רק בשעתם, אבל כיום, שתעשיית המזון השתכללה לאין שיעור, הרבה פעמים קיימים חששות בכל מוצר מזון, ובפרט בימי הפסח. לכן נכון להזהר שלא לקנות מוצרים לימי הפסח, אם לא שיש עליהם תעודת כשרות איכותית לימי הפסח.

ולגוף השאלה, נראה שמשפחת השואלת נהגו כמנהגי האשכנזים, שלא לאכול פירות יבשים בפסח. ועליהם להמשיך במנהגם. אבל הבעל, שהוא ספרדי, נהג להקל בדבר. ויוכל להמשיך במנהגו כפי שכתבנו.

ולענין השאלה השנייה. מי שהיה הולך בדרך, וראה לפניו פת לחם וכדומה, אינו רשאי להרים את הפת, להניחה בצד הדרך וכדומה. משום שגזרו רבותינו שלא להגביה את החמץ, שמא יבוא לאכול ממנו. וכתב הריב"ש (רבינו יצחק בר ששת) בתשובה (סימן תא), שאפילו אם מרים את החמץ ומכוין בפירוש שלא לזכות בו, גם כן אסור להרימו, משום גזירת רבותינו שמא יאכל ממנו. וכדבריו פסק מרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה על הלכות פסח (עמוד סח).

ולסיכום: מנהג האשכנזים שלא לאכול פירות יבשים בפסח. והספרדים לא נהגו בזה איסור. ואין להרים חמץ בפסח כשמוצאים אותו ברחוב, משום גזירת רבותינו, שמא יאכל ממנו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום בקשר לשאלה הראשונה של הגיברת האם היא יכולה לאכול את הפירות היבשים כעת אחרי שהיתחתנה עם ספרדי? כ"ה אדר תשפ"א / 9 במרץ 2021

אשכנזיה שנישאה לספרדי יכולה לאכול פירות יבשים כשרים לפסח. 

האם הבנתי נכון,שכבוד הרב מדבר על פירות יבשים בלי הכשר לפסח?(או שזה כמו קטניות שזה מנהג וכ״ו) כ"ו אדר ב תשע"ט / 2 באפריל 2019

לא. אותם המחמירים שלא לאכול פירות יבשים, מחמירים בזה אפילו אם יש עליהם הכשר לפסח. וכפי שהם מחמירים בקטניות אפילו אם הן כשרות לפסח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

מנהגי ימי בין המצרים

הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים", וכפי שהסברנו אתמול. ברכת שהחיינו טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחי......

לקריאת ההלכה