הלכה ליום חמישי י"ח אלול תשפ"א 26 באוגוסט 2021

לפסוע בסיום התפלה, כשמישהו מתפלל מאחור

בהלכות הקודמות ביארנו שאסור לעבור או לעמוד מול פניו של אדם המתפלל תפילת העמידה.

ועתה נבא לבאר את הדין, כאשר עומד אדם בתפילת העמידה, ומאחוריו עומד ומתפלל אדם נוסף. וכאשר הוא מסיים את תפילתו, זה שאחריו עדיין לא סיים תפילתו. ונמצא שכאשר יבוא אותו אדם לפסוע שלוש פסיעות לאחוריו, הרי שהוא יכנס בתוך ארבע אמות של חבירו המתפלל.

ולכן, כאשר מסיים אדם את תפילתו, והוא מבחין בכך שמאחריו עומד אדם אחר ומתפלל, אסור לו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות, אלא עליו להשאר ולעמוד במקומו עד שיסיים חבירו את התפילה. והדין הוא כן גם לגבי נשים, שמצוי דין זה בפרט בימים הנוראים, שיש נשים המאריכות קצת בתפילה, ואשה אחרת העומדת לפניהם סיימה את תפילתה, שאסור להן לפסוע לאחריהן עד שזו העומדת מאחריהן תסיים גם היא את התפילה, שאז הן רשאיות לפסוע כדין.

וכפי שנתבאר, כל האיסור בזה הוא דוקא כאשר בא להכנס לתוך ארבע אמותיו (כשני מטר) של המתפלל. וכן דוקא כשנעמד ממש ממול למתפלל, אבל אם אינו נכנס לתוך ארבע אמותיו, וכן אם אינו עומד ממש ממול למתפלל, אלא מצדו, רשאי מן הדין לפסוע באמירת "עושה שלום".

דין שליח ציבור
שליח ציבור שסיים תפילת לחש, ואינו יכול לפסוע לאחריו מפני שיש שם מתפלל אחר שלא סיים תפילתו. אולם אינו יכול להמתין עד שיסיים הלה את תפילתו, מפני טורח הציבור. לא יפסע שלוש פסיעות, אלא יתחיל מיד בחזרת התפילה, ויאמר "עושה שלום" בלחש בסיום החזרה, ויפסע לאחריו. ואם עבר ופסע אחר תפילת הלחש בלא להמתין, יש לו על מה שיסמוך.

לסיכום: מי שסיים תפילתו, ועומד אדם אחר ומתפלל מאחריו, אינו רשאי לפסוע לאחריו עד שיסיים הלה את תפילתו. משום שאסור לעמוד בתוך ארבע אמותיו של המתפלל מלפניו. ואם המתפלל אינו מאחריו ממש, אלא מצדו, או שאינו בתוך ארבע אמותיו, ואפילו לאחר שיפסע שלוש פסיעות לא יכנס לארבע אמותיו של המתפלל, רשאי לפסוע לאחריו בלי להמתין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר לפסוע לאחור לאחר סיום תפילת שמונה עשרה אם ההמתנה מפריעה למי שמתפלל מאחורי ומפריעה לו לכוון? במידה ואסור, מה ניתן לעשות במצב זה? ה' כסלו תש"פ / 3 בדצמבר 2019

אסור לפסוע גם אם ההמתנה מפריעה. ומכאן ולהבא יזהר זה שמאריך בתפלתו שלא לעמוד בתפלה מאחורי אנשים אחרים.

בפסיעה לאחור עד מתי ממתין לסיום תפילה של חברו יש כאלו שמאריכים עד בלי די . אם המנין כבר סיים עלינו לשבח גם ממשיך להמתין לחברו ? והאם הכלל בעניין זה זהה לשחרית , מנחה , ערבית ? ט"ז אלול תשע"ח / 27 באוגוסט 2018

אין קצבה לדבר, שאפילו אם צריך להמתין הרבה זמן, אסר לפסוע אם יש מי שמתפלל מאחוריו.

ואין חילוק בענין זה בין שחרית למנחה או ערבית. וכן לענין מוסף או נעילה.

לעתים המתפלל מאחוריי לא סיים תפילתו עד לאחר חזרת הש"צ ולאחריה,  כיצד עלי לנהוג כדי ללכת ליטול ידיים לנשיאת כפיים? עד מתי להמתין? ב' אדר ב תשע"ד / 4 במרץ 2014

לכהנים מותר לפסוע בתוך ארבע אמות של המתפללים לצורך ברכת כהנים.

ברצוני לשאול האם איסור זה של לעבור לפני המתפלל שמונה עשרה הוא גם לאחינו האשכנזים?
יוצא לי להתפלל לא מעט עם מניין אשכנזי ואני שם לב שגם רבנים ואנשים שבהחלט מקפידים על קלה כבחמורה כשמסיימים תפילתם, מתחילים לטייל בבית הכנסת תוך כדי מעבר לפני אנשים מתפללים. הדבר חמור גם כשנכנסים באיחור לתפילת מנחה כשהציבור באמצע שמונה עשרה, והם עוברים לפני המתפללים ללא היסוס. האם יש להם על מה לסמוך או שזו חוסר ידיעת ההלכה? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

פשוט שאין שום חילוק בין ספרדים לאשכנזים בענין האיסור לעבור בפני המתפלל ואין פוסק החולק על דבר זה. ואם ראית מי שמתרשל באיסור זה, אין להטות את הלב למעשיו, ובודאי הוא שוגג בדבר, או שמתוך שעבר ושנה ועבר נעשית לו כהיתר. וכמה ידאב הלב על אותם בני תורה שאינם נזהרים לקיים כל מעשיהם על פי ההלכה, ומתוך כך יוצא חילול ה'. (אבל הרבנים בודאי נזהרים בענין זה).

וה' הטוב יכפר בעד.
בברכת התורה,
הלכה יומית.

מה הדין מי שסיים את התפילה ומאחריו עומד אדם שלא סיים את התפילה והחזן התחיל את חזרת העמידה.
האם יעמוד במקומו ויגיד קדושה  בלי לפסוע? או מה הדין? י' שבט תש"ע / 25 בינואר 2010

שלום רב!

יעמוד במקומו ויענה שם קדושה. ורק לאחר שיסיים זה שאחריו את תפילתו, יפסע לאחור באמירת עושה שלום.

בברכה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה