הלכה ליום שני ו' אדר תשפ"ב 7 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

הוגה את השם באותיותיו

במשנה במסכת סנהדרין (דף צ.) שנינו, "ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא". וכתב רבינו חיים ויטאל בשם רבינו האר"י, כי פירוש הדבר "הוגה את השם באותיותיו" הוא, שאסור לבטא את שם ה' באותיות הוי"ה, כלומר שם ה' שבאותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, אסור לבטא אותו לעולם, ואפילו בתוך ברכה או תפילה אסור לבטא אותו ככתבו, אלא בשם אדנות, כלומר שם ה' שבאותיות אל"ף דל"ת נו"ן ויו"ד. (ובודאי שאסור לקרוא אפילו שם אדנות, אלא בתוך תפילה או ברכה והלל וכדומה, אבל לחינם אסור להזכיר שם ה' מן התורה).

וכך נוהגים באמת בכל תפוצות ישראל, שבשעה שמברכים או מתפללים, אף על פי ששם ה' מופיע בסידור או במקרא באותיות יו"ד וה"א ווא"ו וה"א, מכל מקום אנו קוראים אותו בלשון אדנות.

והוסיף רבינו האר"י, שכמו כן אסור לבטא שם הוי"ה במילוי אותיותיו, כלומר לבטא כך: יו"ד ואחר כך ה"א ואחר כך וא"ו ואחר כך ה"א, אסור. מפני שגם זה הוא בכלל שם ה' שאסור להזכיר, והמבטאו כך אין לו חלק לעולם הבא. וכתב מרן החיד"א, שיש בכך נגיעה חס ושלום בכבודו של ה' יתברך שאנו מצווים לירא ולפחד בשעה שנזכר שמו, כמו שנאמר בתורה "לְיִרְאָה אֶת־הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ", וכעין מה שביארנו בהלכות כיבוד אב ואם, שאסור לבן לקרוא לאביו בשמו הפרטי, כמו כן אסור לאדם להזכיר שמו של אביו שבשמים. ובשם ה' הדבר חמור יותר, שכן בשם אביו, רשאי אדם להזכירו באותיותיו, למשל אם שם אביו יעקב, רשאי לומר יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת, אבל את שמו של השם יתברך אסור לבטא כאמור אף באופן זה. ומבואר בדברי רבינו האר"י שבביטוי שם ה' באופן זה יש איסור חמור אף יותר מביטוי ה' ככתבו.

לפיכך כתבו הפוסקים שגם בנוסחי "לשם יחוד" הנדפסים בסידורים, יש להזהר לומר "ליחדא שם יוד קי בואו קי" ולא לבטא את האות ה"א (אלא "קי" במקום "הא"), לפי שיש בכך איסור ביטוי השם באותיותיו. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בתשובה שנדפסה בילקוט יוסף סימן ח).

ונחלקו הפוסקים לגבי שם "אדנות", האם אסור לבטאו באותיותיו, כלומר, אם מותר לומר: אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, או שיש איסור בדבר. ומרן רבינו זצ"ל פסק להלכה שיש להקל בזה מעיקר הדין כדעת הרדב"ז, שלא אסור לבטא את אותיות שם ה', אלא בשם הוי"ה דוקא, אבל בשם אדנות אין איסור בדבר. אמנם יש לציין, שהתוספות כתבו (סוכה דף ה.) שהעולם נזהרים אף בשם אדנות לבטאו באותיותיו, והנזהר בדבריהם תבא עליו ברכה, מפני שהוא איסור חמור.

באמירת הקרבנות לפני תפלת שחרית, בנוסח "אביי, הוה מסדר סדר המערכה", נדפס בסידורים, שיש להזהר להפסיק מעט בין אמירת "אביי", לאמירת "הוה", משום שכאשר שתי המילים מתחברות יחד, יוצא שם ה' ממש. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שמעיקר הדין אין איסור בדבר, מאחר שאינו מתכוין בכלל לשם ה'. ומכל מקום טוב יותר שיפסיק מעט בין תיבת "אביי" לתיבת "הוה".

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לעניין אופנים בשבת לילדים מתחת לגיל 12? ח' אדר תשפ"ב / 9 בפברואר 2022

אין להקל לילדים שכבר הגיעו לגיל חינוך ליסוע באופניים בשבת. צריך לחנכם לכל המצוות.

ב"פתח אליהו" מוזכר גם שם הוי"ה האם יהיה מותר לומר אם מפריד בין אותיות השם במילה "אות"? אות יו"ד ואות ה"א וכו' ז' אדר תשפ"ב / 8 בפברואר 2022

כן. אם אומר אות יו"ד ואות ה"א וכו', זה מותר, כי המילה אות מבדילה. 

מה הטעם לאיסור הזכרת שם אדנות באותיותיו, הרי לומר את שם השם באדנות בתפילה או לימוד תורה מותר, אז מדוע שלא יהא מותר גם לומר באותיותיו? הרי ברור שאין הכוונה להזכיר סתם לא תוך כדי לימוד או תפילה? או שמא שזו היתה כוונתך, שאסור להזכיר בסתם? ח' אדר תש"פ / 4 במרץ 2020

שאלת חכם חצי תשובה,

הכוונה היא כשהוגה את האותיות שלא לצורך.

האם כהן גדול ביוה"כ, שאומר שם המפורש, גם זה בכלל הוגה את השם באותיותיו, והותר לו, או שזה דבר אחר לגמרי? כ"ו שבט תשע"ז / 22 בפברואר 2017

כהן היה מזכיר את השם ממש עם אותיותיו כפי שהוא נכתב. ולזכר הדבר, אנו אומרים "אנא בשם" ביום הכפורים בסדר העב, ולא אומרים אנא בה', אלא אומרים "בשם", זכר למה שהכהן הגדול היה מזכיר את השם ממש. וראה בבית יוסף סימן תרכא.

מה אם הוא מבטא כך ״אות יוד, אות ה, אות ואו, אות ה״ כפי הנוסח שמודפס בספרי איש מצליח? ב' טבת תשע"ב / 28 בדצמבר 2011

גם באופן זה אין חשש איסור. וכמו שפסק הגר"מ מאזוז שליט"א

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה