הלכה ליום ראשון ג' טבת תשס"ז 24 בדצמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורג'יה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

חכם שאינו הגון

נאמר בספר מלאכי (פרק ב) "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהם כי מלאך ה' צבאות הוא". ולמדו מכאן רבותינו במסכת חגיגה (טו:) אם הרב דומה למלאך ה' צבאות, יבקשו תורה מפיהו, ואם לאו, לא יבקשו תורה מפיהו. כלומר, שאם החכם אינו הגון במעשיו, אסור ללמוד תורה מפיו. וכן פסק הרמב"ם: הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין מתלמדים ממנו עד שובו למוטב, וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך.

והנה בכלל חכם שאינו הגון במעשיו, נמצאים לצערנו רבים בדורנו, ואף שבאמת רוב הרבנים שאין מעשיהם הגונים אינם תלמידי חכמים, מכל מקום המון העם טועים בהם וחושבים אותם לחכמים גדולים. ולכן חובה לכל אדם לדאוג לעצמו שיהיה לו רב תלמיד חכם אמיתי וירא אלוקים מאד, ללמוד תורה מפיו ולשאול ממנו דבר הלכה, ואף אם מסתפק בצדקתו של החכם, כי אינו יודע בבירור שמעשיו אינם הגונים, יתרחק ממנו וידבק בתלמיד חכם אחר שיודע בו שהוא ירא ה', באופן שיזהר מאד לבל יפגע בכבודו של החכם הראשון, כי כל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא, וכמו שביארנו בהלכות כבוד רבו שפורסמו במסגרתנו.

ובפרט יש לעורר על תקלה נפוצה בזמנינו כי יש רבים הקוראים את עצמם רבנים ואף מכהנים במשרות רבניות בבתי כנסת וכדומה, אולם דעותיהם רעות בכמה עניינים, או שחולקים על גדולי הדור בגאווה ובוז, ומכל אלה וכיוצא בהם יש להתרחק מהם ומהוראותיהם. ועל כולם יש להיזהר שבעתיים מ"רבנים" המציגים עצמם כעושי נפלאות ופועלי ישועות, ובפרט מאותם שהם או משרתיהם נוטלים תשלום עבור ברכותיהם למלאות את כיסיהם, או מוכרים קמיעות בהון תועפות, ואלו כנודע רובם אינם תלמידי חכמים כלל ולפעמים גם משתמשים בשמות של טומאה, ועוברים על כמה איסורי תורה ומכשילים את הרבים, ורוב הנדבקים בהם בסופם רווים מהם לענה ומרור, כי אותם רבנים ("בבות") אינם דואגים אלא לעצמם ומנצלים את מצוקת זולתם בכדי להרוויח מכך ממון וכבוד (ולפעמים גם גרוע מכך). וגם אין להתפעל בכלל מכך שהמונים צובאים על דלתותיהם, כי כך טבע בני האדם, שנמשכים אחר מיסטיקה ושאר ירקות ונופלים בפח של אותם "פועלי ישועות", ואינם יודעים שאפילו אם נדע בוודאות שאותם אנשים פעלו ישועות או הגידו עתידות, אין מכך כל ראיה לצדקתם ולחכמתם, ואדרבא ידוע שאף אצל רשעים גמורים מאומות העולם נמצאו מגידי עתידות ומחוללי פלאות, ואף אחד לא חושב להכתירם בכתר תורה ולעטרם בעטרת רבנות, וכמו שכתב רבינו הרמב"ם בהלכות יסודי התורה בזו הלשון:

משה רבינו, לא האמינו בו ישראל מפני האותות (ניסים) שעשה, שהמאמין על פי האותות יש בליבו דופי (פגם) שאפשר שיעשה האות בלט וכישוף. אלא כל האותות שעשה משה במדבר לפי הצורך עשהם, לא להביא ראיה על הנבואה. היה צריך להשקיע את המצרים, קרע את הים והצלילן בתוכו, וכן כל האותות, לפי הצורך עשהם.

ומובן שלא כאן המקום להאריך בעניינים אלו, אולם הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות, וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, לדבוק בתלמידי חכמים אמיתיים ולקבל ברכתם שתועלתה מרובה באמת יותר מכל ברכותיהם של אנשים שאי אפשר לעמוד על טיבם ודרכיהם משונות מכל עם, דבר אשר לא שערוהו אבותינו.

ובהלכה הבאה יבואר אם ירצה ה', מי הוא הראוי באמת ללימוד תורת הקבלה.

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה