הלכה ליום שני ו' כסלו תשס"ז 27 בנובמבר 2006

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למורנו ורבנו רבי עובדיה יוסף בן גורגי'ה שליט"א

הוקדש על ידי

אתר הלכה יומית

מה ראוי ונכון ללמוד בזמן שנקבע לתלמוד תורה

במסכת קידושין (דף ל.) אמר רבי יהושע בן חנניה, לעולם יחלק אדם את זמן הלימוד שלו לשלושה חלקים, שליש במקרא (חומש) שליש במשנה ושליש בתלמוד (גמרא). ומרן הבית יוסף (סימן רמו) כתב בשם רבינו הרמ"ה, שלא אמרו רבותינו לחלק את הזמן לשלושה חלקים למקרא למשנה ולתלמוד אלא לבני הדורות הראשונים, שהיה ליבם פתוח כפתחו של אולם, והיו מספיקים ללמוד משנה ותלמוד בשני שליש מזמנם, אבל אנו די לנו בלימוד מקרא (חומש) בילדותינו, והלואי שיספיקו שאר ימינו כולם למשנה ולתלמוד. וביאור הדברים הוא, שמפני שבדורות האחרונים נחלשו הבריות, ואינם מספיקים ללמוד אפילו בזמן מרובה מה שהיו הראשונים לומדים בזמן קצר, לפיכך, אם נוציא שליש מזמנינו על לימוד המקרא, לא נוכל לבוא לידי לימוד הלכה למעשה. לכן כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א שהנכון הוא להשקיע את רוב הזמן בספרים העוסקים בלימוד הלכה למעשה. אמנם בתחילת דרכו של האדם, נכון שיחלק את זמנו גם ללימוד  מקרא ומשנה וגמרא, כדי שידע את דרך פסיקת ההלכה, ללמוד דבר מתוך דבר, אבל כשיגדל בתורה יפנה כל עסקו ללמוד תלמוד ופוסקים, ולעתים מזומנות יקרא המקרא וישנה המשנה, כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה.

כתב עוד מרן הרב שליט"א, בעלי בתים שאין להם פנאי ללמוד יותר משעתיים שלוש בכל יום, לא ילמדו אלא הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך ונושאי כליו שמפיהם אנו חיים, שזהו שורש ועיקר הלימוד בתורתינו הקדושה, לדעת מה יעשה ישראל (כלומר לדעת איך צריך יהודי לנהוג) ואינם יוצאים כלל ידי חובת מצות תלמוד תורה, בלימוד המשנה והגמרא, כי אין למדים הלכה מפני תלמוד, וכן מה שאמרו (בנדה עג.) כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, היינו הלכות פסוקות. אבל הלומדים "דף יומי" בלבד מהתלמוד שלנו, אינם יוצאים בזה ידי חובת מצות תלמוד תורה, שהרי כתב רבינו מהר"י בן מיגאש (רבו של הרמב"ם) שאיו בימינו מי שיוכל לפסוק הלכה מפי התלמוד, אלא רק על פי פסקי הגאונים, ואותם המדמים בנפשם להורות מפני חוזק עיונם בתלמוד (אותם הסבורים שהם יכולים להורות לגודל חכמתם ישר מן התלמוד,) ראוי למנעם מזה, שאין בזמנינו מי שהוא ראוי לכך, וכן דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, אולם מי שיש לו ארבע שעות או יותר ללמוד בכל יום, יקבע שלוש מהן ללימוד ההלכה, והשאר ללימוד הגמרא והראשונים כאשר תשיג ידו. ויש להוסיף, שאם מחמת קושי בלימוד וכדומה, אינו מסוגל להשקיע רוב זמן לימודו בלימוד הלכה למעשה, ישאל תלמיד חכם אמיתי כיצד עליו לחלק את זמנו ובאיזה ספרים עליו ללמוד.

ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

תפלת שחרית מוקדמת

רבים שואלים: מאמתי מותר להתחיל בתפילת שחרית? ישנם אנשים רבים שצריכים להגיע למקום עבודתם בשעה מוקדמת מאד בבוקר, ועלינו לדעת מתי מותר להם להתחיל בתפילת שחרית. תשובה: זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא רק לאחר הנץ החמה, והוא זמן ה"זריחה" הנדפס בלוחות השנה. ומצוה מן המובחר להתפלל מיד עם הנץ החמה, ......

לקריאת ההלכה


חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה